החלטת נשיאות הכנסת, להקפיא למשך 30 הימים הקרובים את האפשרות להגשת הצעות חוק פרטיות, התקבלה בחוסר סמכות. כך טוען חבר הכנסת ינון אזולאי (שס).
במכתב ששלח (יום ג', 15.6.21) ליו"ר הכנסת מיקי לוי, כתב אזולאי כי אי-קידומן של הצעות חוק פרטיות רק בשל החשש מ"מלחמות" או "הטרלות" אינו מהווה סיבה מספקת שלא לקדמן ואף יותר מכך זו פגיעה ביסודות המבנה המשטרה הדמוקרטי. לדבריו, כנסת ישראל, חבריה וחברותיה, הם הרשות המחוקקת ולא ייתכן שהממשלה תוכל להניח חוקים בעוד שחברי הכנסת מנועים מכך.
במכתבו ליו"ר לוי, כתב אזולאי: "סעיף 75 (ה) לתקנון הכנסת קובע כי לפני הנחת הצעות חוק על שולחן הכנסת, היו"ר וסגניו צריכים לדון באישורן ולוודא שאינן שוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי או שהן גזעניות במהותן... מטרת הבחינה על-ידי יושב-ראש הכנסת והסגנים היא להיות מנגנון של בקרה וסינון, אשר יעביר להנחה על שולחן הכנסת את אותן הצעות של חברי הכנסת, אשר מסגרת של חוק תואמת אותן.
"בחינה זו משתרעת, בראש ובראשונה, על עניינים שבצורה. ואם ניסוחיה תואמים מסגרת של חוק. היושב-ראש והסגנים מוסמכים גם לבחון את תכנה של הצעת החוק. עליהם לבדוק, אם יש בה קביעת נורמה, שיש בה מסר נורמטיבי ולא סיפורת עובדתית. כן רשאים הם לבחון את סגנונה של ההצעה, שתואמת היא דבר חקיקה, ושאין בה דברי גידופין, בלע ועלבון.
"המתואר לעיל אינו אלא הדגמה לסמכות הבקרה והסינון של יושב-ראש הכנסת והסגנים. אין הסמכות כוללת בחובה את הכוח שלא לאשר הצעת חוק בשל הסתייגות ולו העזה ביותר, מהתוכן הפוליטי-חברתי של ההצעה. יפים דבריו של כבוד השופט אהרן ברק בפס"ד בג"ץ 84/742 כהנא נ' יושב-ראש הכנסת - 'מניעה מחבר כנסת לחוקק מהווה "פגיעה עמוקה במרקם החיים הפרלמנטריים... ופגיעה מהותית ביסודות המבנה של המשטר הדמוקרטי'".
בסיום מכתבו קרא ח"כ אזולאי ליו"ר הכנסת לעמוד על המשמר ועל כבודה של הרשות המחוקקת ולא להיגרר להחלטות פוליטיות, אלא לשמור על ממלכתיות וכבודה של כנסת ישראל ולאפשר לחברי הכנסת לקיים את זכותם הבסיסית וחובתם הפרלמנטרית לקדם הצעות חוק.