24 עובדים במשרד לביטחון פנים, המועסקים בחוזים אישיים כעובדים חיוניים, תובעים הפרשי שכר בסך 9.25 מיליון שקל - סכומים שלטענתם ניתנו לעובדים אחרים במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם בדצמבר 2020. לטענתם, המשרד מעסיק נוהג כלפיהם באפליה פסולה על-רקע השתייכותם לארגון עובדים זה או אחר, עניין שלדבריהם הוא שיוך מפלגתי.
בתביעה, שהוגשה (13.6.21) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, נאמר כי התובעים הופתעו לגלות שמי שחתום על חוזה אישי - אינו זכאי להטבות שניתנו ליתר העובדים בהסכם החדש. הם מצטטים את תגובת המדינהנ לפנייתם, ולפיה מדובר במסלולי העסקה שונים, ולפיכך היא אינה חייבת בהשוואת תנאיהם.
לדברי העובדים, הם ערים למגמת בתי הדין שלא להשוות בין עובדי דירוג ודרגה לעובדים בחוזים אישיים מתוך הנחה שמדובר בשני מסלולים נפרדים, הנחה שנשענה על מגמת המחוקק בהתירו העסקה בחוזים אישיים מכוח חוק המינויים, ובפרט לאלו המועסקים כעובדים חיוניים מכוח תקנות המינויים. אולם, הם טוענים, המשרד לביטחון פנים משתמש בתקנות אלו בניגוד למטרתן - לא כהעסקה יוצאת דופן, אלא כאמצעי להעסיק אלפי עובדים תוך פגיעה בזכויותיהם.
עוד נטען בתביעה, כי העובדה שעובדים אלו אינם חברים בהסתדרות, שהיא הארגון היציג בשירות המדינה, אפשרה התנהלות זו. כך נוצר מצב למעשה מתנהל מו"מ בינם למדינה כמעסיקתם מבלי שלאיש מהצדדים יש אינטרס בהבטחת זכויותיהם. לדבריהם, פערי ההטבות המגיעים לכל אחד עד הגיעם לגיל הפרישה מסתכמים במאות אלפי שקלים. התובעים מבקשים גם לקבוע, כי ההסכם הקיבוצי חל עליהם או שהם זכאים להטבות הדומות לאלו שנקבעו בו. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אילן קמינצקי וזיוה אופק, וטרם הוגש כתב הגנה.
