קרדיט סוויס מפרסמת את נתוני דוח העושר. הנתונים מצביעים על כך שמספר המיליונרים בעולם זינק והגיע ל-56.1 מיליון (או במילים אחרות עוד 5.2 מיליונרים חדשים התווספו לרשימה). כתוצאה מכך, בוגרים זקוקים כעת ליותר ממיליון דולר בנכסים נזילים כדי להשתייך ל-1% מעשירי העולם. הדוח מעריך שקבוצת בעלי ההון (UHNW) עלתה במהירות רבה ב-24% ונחשבה לעלייה הגבוהה ביותר מאז שנת 2003. אנשים בעלי עושר בטווח 10 אלף למאה אלף דולר ראו את העלייה הגבוהה ביותר, 507 מיליון דולר בשנת 2000 לעומת 1.7 מיליארד באמצע שנת 2020, מראה את השגשוג המתגבר בכלכלות המתפתחות, בייחוד בסין ואת התרחבות מעמד הביניים בעולם המתפתח.
תחזית העושר 2025-2020 הדוח של קרדיט סוויס קובע כי ההון העולמי צפוי לגדול ב -39% בחמש השנים הקרובות וצפוי להגיע ל -583 טריליון דולר עד שנת 2025. מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית אחראיות ל-42% מהצמיחה, אם כי הן מהוות רק 33% מהעושר הנוכחי. על-פי ההערכות, העושר למבוגר יגדל ב -31% ויעבור את ה- 100,000 דולר. ללא התאמה לאינפלציה, מספר המיליונרים יגדל במידה ניכרת בחמש השנים הקרובות ויגיע ל -84 מיליון, בעוד שמספר בעלי ההון (UHNWI) אמור להגיע ל-344,000 מיליון.
נקודות מרכזיות בדוח: - סך העושר העולמי גדל ב-28.7 טריליון דולר והגיע בסוף שנת 2020 ל-418.3 טריליון דולר. העושר הכולל צמח ב-7.4% והעושר לאדם בוגר עלה ב-6%. עם זאת, הפחתה של שער הדולר האמריקני היווה 3.3% מהצמיחה. אם שערי החליפין היו זהים לשנת 2019, העושר הכולל היה גדל ב-4.1% והעושר לאדם מבוגר ב-2.7%.
- בחלוקה אזורית עולה כי סך העושר בצפון אמריקה גדל ב-12.4 טריליון דולר ואילו העושר באירופה גדל ב-9.2 טריליון דולר. צפון אמריקה ואירופה היו לשני האזורים בעלי הגידול הגבוהה ביותר בעושר בשנת 2020, ואילו העושר בסין גדל ב-4.2 טריליון דולר והעושר באזור אסיה-פסיפיק, למעט סין והודו, גדל ב-4.7 טריליון דולר.
- האזורים שנפגעו לרעה בשיעור הגדול ביותר היו אמריקה הלטינית והודו. סך העושר ירד בהודו ב-594 מיליארד דולר, שהם 4.4%. אמריקה הלטינית חוותה את השחיקה הגדולה ביותר בעושר, כאשר העושר הכולל צנח ב-1.2 טריליון דולר, ירידה של 11.4%.
- מן הדוח עולה כי סך החובות בעולם גדל ב-7.5% - שיעור שככל הנראה היה עולה הרבה יותר - אם משקי הבית לא היו נאלצים לחסוך יותר בשל הסגר העולמי ומשבר הקורונה. סך החובות גדלו במידה ניכרת בסין ובאירופה, אך ירדו באפריקה ובאמריקה הלטינית.
- התפתחות משמעותית השנה נראתה בעלייה בשיעור החיסכון למשפחה, וזאת בין השאר בשל שיעורי הריבית הנמוכים, הסגרים במדינות העולם, ואילוצים אחרים שנבעו מהמגיפה העולמית ומהירידה בצריכה הכללית ברבעון השני של שנת 2020.
אנתוני שורוקס, כלכלן ומחבר הדוח, אמר: "לקורונה הייתה השפעה גדולה בטווח הקצר על השווקים העולמיים, אך זו התהפכה במידה רבה בסוף יוני 2020. כפי שציינו בשנה שעברה, העושר העולמי לא רק החזיק מעמד יציב לנוכח מגפה זו, אלא למעשה גדל במהירות במחצית השנייה של השנה. ואכן יצירת עושר בשנת 2020 נראתה מנותקת לחלוטין מהמצוקה הכלכלית כתוצאה ממגפת הקורונה. אם נעריך את עלויות מחירי הנכסים, ייתכן שעושר משק הבית העולמי ירד. ברצועות העושר הנמוכות יותר בהן הנכסים הפיננסיים פחות נפוצים, העושר נטה לעמוד במקום, או, במקרים רבים, לסגת. חלק מהגורמים הבסיסיים עשויים לתקן את עצמם לאורך זמן. לדוגמה, הריבית תחל לעלות שוב בשלב מסוים, וזה ישכך את מחירי הנכסים".
ננט הכלר-פיידהרב, מנהלת השקעות ראשית בתחום ניהול עושר בינלאומי וראש כלכלה ומחקר גלובלי בקרדיט סוויס, אמרה: "לא ניתן להכחיש את הפעולות שננקטו על-ידי ממשלות ובנקים מרכזיים כדי לתמוך באנשים פרטיים ובעסקים שנפגעו בצורה החמורה ביותר מהמגפה ובאמצעות הורדת ריביות, מנעו בהצלחה משבר עולמי בקנה מידה רחב".
"למרות שהצליחו, ההתערבויות הללו גבו מחיר יקר. החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה ברחבי העולם ב -20% ומעלה במדינות רבות. תשלומים נדיבים מהמגזר הציבורי למשקי בית גרמו לכך שההכנסה הפנויה של משק הבית הייתה יציבה יחסית ואף עלתה במדינות מסוימות. יחד עם הצריכה המוגבלת, החיסכון במשק הבית העלה את הנכסים הפיננסיים של משק הבית והפחית את החובות. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה ככל הנראה להורדת הריבית על-ידי הבנקים המרכזיים. זו סיבה עיקרית לכך שמחירי המניות ומחירי הדירות צמחו, ואלה מתורגמים ישירות להערכתנו של עושר הבית".