X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות
ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגיפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות, רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
▪  ▪  ▪
המגיפה הגיעה לחברה חולה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

מחקרים רבים אשר נערכו בתקופת הקורונה מצביעים על עלייה חדה ברמת החרדות בקרב האוכלוסייה הכללית בכל העולם. מעבר לכך שקשיים נפשיים כמו חרדות פוגעים באיכות החיים של האינדיבידואל, יש להם גם השלכות על המרקם החברתי הכללי של האוכלוסייה, במיוחד על היחסים בין קבוצות באוכלוסייה.
מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר מיטל בלמס מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות ופרופ' עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה, בשיתוף עם הדוקטורנטית טל אוריאן-הראל, מצא כי תקופת הקורונה גרמה למצוקות נפשיות שהגבירו את תחושת חוסר הסובלנות ואפילו עוינות בין אזרחים עם עמדות פוליטיות מנוגדות בישראל ובארצות הברית.
המחקר החדש, ביקש לבחון את ההשפעות החברתיות-פוליטיות של קשיים נפשיים בתקופה קיצונית. המחקר עסק בקשיים נפשיים (חרדה) בתקופת הקורונה וכיצד הקשיים האלו השפיעו על המרקם החברתי-פוליטי והיחסים בין קבוצות פוליטיות שונות באוכלוסייה. "מגיפת הקורונה לא הגיעה לחברה בריאה", מסבירה ד"ר בלמס. "היא הגיעה כאשר מגיפה נוספת מתרחשת במדינות רבות בעולם, מגיפה חברתית של קיטוב רגשי בין קבוצות פוליטיות". החוקרים ערכו סקרים מייצגים בקרב מאות אזרחים ישראלים ואמריקנים בגילאי 18 ומעלה, בעלי עמדות פוליטיות מגוונות ומעמדות סוציו-אקונומיים שונים.
בין ממצאי המחקר, נמצא כי ככל שרמת החרדה (אשר נמדדה על-ידי מדדים פסיכולוגיים מתוקפים) בשל תחלואות הקורונה גבוהה יותר, כך אנשים מפתחים תחושת איום גבוהה יותר מהצד הפוליטי השני, מה שמוביל בתורו לעוינות בין קבוצות פוליטיות באוכלוסייה האזרחית, שנאה כלפי הצד הפוליטי השני, רצון להדיר אותם מהחברה, חוסר סובלנות פוליטית ומרחק רגשי מאותם אנשים עם דעות פוליטיות מנוגדות. ד"ר בלמס מוסיפה: "אדם שנמצא במצב נפשי מעורער מפתח תחושת איום כלפי גורמים שונים ממנו בסביבה שלו. תחושת האיום לא תמיד בהכרח תהא קשורה לסיבה שבה הוא נמצא בחרדה (מחלת הקורונה במקרה הזה). תחושת האיום, במצב החברתי-פוליטי הקיים הופנתה לקבוצה הפוליטית המנוגדת".
במחקר נוסף שערכו החוקרים נמצא מתאם מובהק בין חשיפה מרובה לתקשורת חדשותית בתקופת הקורונה לבין תסמיני דיכאון. לדברי בלמס, "לתקשורת יש תפקיד קריטי במגיפה החברתית המתרחשת בישראל ובתיווך בין המצב הנפשי של הציבור לבין הקיטוב הפוליטי שהולך ומתעצם". התעדכנות שוטפת באקטואליה מעוררת קשיים נפשיים כמו מתח, חרדה ודיכאון, במיוחד בעתות משבר או מתיחות ביטחונית, כאשר יש חשיפה מתמשכת למידע שלילי, כמו בסיקור המתמשך של מגיפת הקורונה. בנוסף, נמצא שאנשים עם קשיים נפשיים בעקבות דיווחי חדשות בקורונה חשים יותר חוסר סובלנות ועוינות כלפי קבוצות פוליטיות שונות.
לפי החוקרים, ההשלכות החברתיות של המגפה מרחיקות לכת, והמנהיגים צריכים להתחשב בכך בניהול מדיניות השיקום. "ראשי המדינות יכלו לנהל את המשבר אחרת, באופן שימזער את הנזקים החברתיים", אומרת ד"ר בלמס ומרחיבה, "רצוי שנסיק מסקנות כדי למנוע תוצאות דומות במשברים אחרים. המיקוד של הפוליטיקאים בשתי המדינות צריך להיות בהורדת מפלס החרדה באוכלוסייה ולתרום לאווירה פחות עוינת בין הקבוצות הפוליטיות על-ידי דוגמה אישית".

תאריך:  24/06/2021   |   עודכן:  24/06/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
החרדה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארה"ב
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מירב ארד
בהחלטת רשות התחרות נמסר כי מיזוג בין שניים משלושת היצרנים המקומיים של עדשות ראייה למשקפיים עלול לפגוע בתחרות מול חנויות האופטיקה ולהביא לעליית מחירים
איתמר לוין
הפרקליטות: ההגנה מנסה להגביל את החיפוש בסלולר ובדוא"ל של ישועה כך שישרת רק את צרכיה - בעוד החיפוש צריך להפיק את כל המידע הרלוונטי בכל התיקים
מירב ארד
נתוני דוח אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו 2020 קבעו: השיעור הגבוה ביותר של נפטרים נרשם באוכלוסייה הערבית    הזמן בין קבלת תוצאה חיובית לקורונה לאשפוז היה גבוה ביותר בחברה הערבית - 4 ימים לעומת 3.5 בחברה הכללית
איתמר לוין
וירט-ליבנה: הצעדים בהם מעוניינת ההסתדרות אינם מידתיים; לתלמידים ולצדדים שלישיים ייגרם נזק, בוודאי אחרי התקופה הממושכת של לימודים בלתי סדירים בשל הקורונה
איתמר לוין
"אי ציודם של השוטרים במצלמות מלמד כי מתחילה הייתה כוונה שלא לתעד את האירוע, ולאפשר הבאת ראיות בדמות עדויותיהם של השוטרים בלבד, מתוך הנחה שיהיה די בעדויותיהם כדי להעדיפן על פני עדויות אלו שייעצרו על ידם"    ביקורת על שוטר שהפגין עוינות בסיסית כלפי החרדים: לא ניתן לסמוך על עדותו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il