העלות של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל בשנת 2018 עמדה על 31 מיליארד שקלים - כך קובע דוח שמפרסם (יום א', 27.6.21) המשרד להגנת הסביבה. עלות זו מורכבת מ-11.3 מיליארד שקלים שמקורם בפליטת גזי חממה ו-19.8 מיליארד שקלים שמקורם בפליטת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ברמה המקומית (18 חומרים מזהמים להם חושבו עלויות חיצוניות).
בשנת 2019 פחתו הפליטות מייצור חשמל ומהתעשיה עקב צמצום השימוש בפחם ובמזוט לייצור חשמל והתקנת אמצעים להפחתת פליטות על-פי דרישת המשרד להגנת הסביבה. בעקבות זאת פחתה העלות החיצונית של הפליטות בכ-450 מיליון שקלים שהם כ-3% מעלות פליטות ייצור החשמל והתעשיה. מוערך כי הפחתה דומה התרחשה גם בשנת 2020.
המזהם שפליטתו גורמת לעלות החיצונית הגבוהה ביותר הוא תחמוצות חנקן - 36% מכלל העלות, אחריו פחמן דו-חמצני עם 29% ולאחריהם חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר עם 13%.
מקור הפליטה הראשי מבחינת העלות החיצונית המוטלת על המשק היא התחבורה לסוגיה - 38%, לאחריה תחנות הכוח לייצור חשמל - 30% ולאחריהן התעשיה עם 16%. שריפת דלקים פוסיליים אחראית ליותר מ 70% מהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר.
בדוח זה נבחנה גם ההשפעה על העלות החיצונית של הזיהום של שני שינויים משמעותיים שניתן לקדם במשק האנרגיה והתחבורה: עמידה ביעד של 40% יצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ב-2030 לעומת שיעור הייצור כיום העומד על כ-6%, צפויה לחסוך כ-4.5 מיליארד שקלים בשנה בעלות החיצונית. מתוכם כ-3 מיליארד שקלים בעלויות חיצוניות של פליטת גזי חממה.
יישום התוכנית שמקדם המשרד להגנת הסביבה למעבר לתחבורה חשמלית הכוללת חיוב של כל אוטובוס עירוני חדש להיות ללא פליטת מזהמים החל מ 2025, חיוב כל רכב קל המיובא לישראל להיות מאופס פליטות החל מ 2030, רכש כלי רכב חשמליים בממשלה והשקעה בתשתיות טעינה, יחסוך בשנת 2030 כ-970 מיליון שקל (מתוכם כ-630 מיליון שקל בעלויות חיצוניות של פליטת גזי חממה), וסכום הולך ועולה בכל שנה לפי קצב יישום התוכנית. חישוב זה מתבסס על מעבר לרכבים חשמליים בהיקף של 25% ב-2030.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הדוח מציג תמונת מצב מבהילה, ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון, חברות מסחריות ואת ארגוני הסביבה בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האוויר וגזי החממה עלינו. הנתונים האלה מובילים למסקנה כי יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל-40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050. זהו יעד שאפתני ובר-השגה, שיחסוך למשק הישראלי מיליארדים בשנה".
