|
הנשיא היוצא רובי ריבלין נשא נאום פרידה במליאת הכנסת שבו התייחס לנאום השבטים שנשא בשנה הראשונה לכהונתו ואמר: "הוא זכה לשמו, בשל חלקו הראשון, בו שיקפתי את המציאות הדמוגרפית והתרבותית המשתנה שבה אנו חיים. אולם, אילו היו קוראים לנאום על שם חלקו השני, הרי שהנאום הזה היה זוכה לשם 'נאום השותפות', או 'נאום התקווה' - התקווה הישראלית. שכן, בחלקו השני של הנאום, ביקשתי להציע יסודות פרגמטיים לשותפות, במדינה היהודית והדמוקרטית. "השבטים השונים בחברה הישראלית נמצאים כאן כדי להישאר. עלינו להבטיח, תמיד, שבמתח הטבעי בין ממלכה לשבטיות, תהיה זו הממלכה, המדינה, שתגבר תמיד על האוטונומיה התרבותית ועל השבטיות הקהילתית".
|
