נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה,
אלכס קוגן, אישר חלקית (7.7.21) הגשת תביעות ייצוגיות נגד קבוצת פז, קבוצת דור-אלון וחברת טן בנוגע לזכויות העובדים בחנויות הנוחות שהן מפעילות בתחנות הדלק שלהן. בתביעות נטען, כי החברות אינן משלמות לעובדים אלו את כל הכספים המגיעים להם מכוח צו ההרחבה הכללי בענף הדלק ומכוח צו ההרחבה בנוגע לפנסיה בענף זה. קוגן קיבל את העילה הראשונה ודחה את השנייה.
שרי זנדברג ביקשה לאשר תביעה בסך 16 מיליון שקל נגד חברת ניתוב, הנמצאת בבעלות פז ומפעילה חלק מן התחנות שלה ואת חנויות yellow הפועלות בהן. מילאד מסרי ביקש לאשר תביעה בסך 141 מיליון שקל נגד דור-אלון, ואילו דניאל עגמי-אלמוג ביקשה לאשר תביעה בסך 38 מיליון שקל נגד טן. הבקשות התייחסו הן לשכר השוטף של העובדים בחנויות הנוחות והן להפרשות לפנסיה עבורם. מאחר שכאמור הן התקבלו רק בחלקן, לא ניתן להעריך מהו סכומן המעודכן.
בנוגע לשכר השוטף קיבל קוגן את הטענה, לפיה צו ההרחבה משנת 1978 חל גם על עובדי חנויות הנוחות, למרות שהללו לא היו קיימות אז, שכן הוא קובע במפורש שתחולתו היא על כל עובדי התחנות. מדובר בדרישות לתשלום תמורת משמרת שנייה, משמרת לילה או משמרת שלישית, 25% נוספים תמורת עבודה בשבתות ותוספת שבת שלא שולמה לחלק מן העובדים.
קוגן אומר: "בהגדרת התחולה בצו ההרחבה בענף תחנות הדלק נעשה שימוש במונחים מרחיבים: 'כל העובדים והמעבידים'; 'כל מועסק'; 'בעבודה כלשהי בתחנה'. הפרשנות הנכונה לפי לשון סעיף ההגדרות היא, כי גם עובדים בתפקיד מוכרים בחנויות נוחות ששייכות למשיבות וממוקמות במתחם תחנות התדלוק, עונים על ההגדרה האמורה. פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, בדבר הצורך בפרשנות הגדרת תחולה של הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה עתיקים על סוגי פעילויות שלא היו קיימים במועד החתימה על אותם הסכמים או צווים, כך שיתאמו למציאות המשתנה".
צו ההרחבה בנושא הפנסיה הורה למעסיק להפריש 6% משכר העובד לקרן מבטחים, ומאז סגירתה - החובה היא להפריש לקרן אחרת, לקופת גמל או לשלם במישרין לעובדים. קוגן קיבל את עמדת החברות, לפיה צו זה לא חל עליהן, שכן מאז 2008 הן מפרישות לקרן פנסיה טובה יותר. החברות חויבו בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל לכל מבקש. את התובעים מייצגים עוה"ד שרון זיגר, יעקב עציוני ושירן ויינברגר, ואת החברות - עוה"ד אלישע שור, אסף ברנזון, מיכל ז'ילוני-חדד ו
אפרת דויטש.
