סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, נדונה (יום ד', 14.7.21) לעונש החמור ביותר אי-פעם בישראל בתיק שוחד: עשר שנות מאסר. בתי המשפט גזרו בעבר עונשים כבדים יותר בתיקי צווארון לבן שכללו עבירות שוחד, אך לא בתיקים בהם השוחד היה העבירה המרכזית.
העונש הכבד ביותר עד כה בתיקי שוחד היה שבע שנות מאסר. זהו העונש שנגזר בפרשת
הולילנד על
אורי שטרית, שהיה מהנדס העיר ירושלים וקיבל שוחד בסך למעלה ממיליון שקל, חלקו הגדול בתשלומים חודשיים; עונש זה נגזר בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ואושר בידי בית המשפט העליון. רב-פקד לשעבר
ערן מלכה, שהודה בקבלת שוחד במאות אלפי שקלים מעו"ד
רונאל פישר, נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים לשמונה שנות מאסר, אך בית המשפט העליון הפחית שנה מעונשו.
דאוד גודובסקי, שהיה מנהל אגף הארגון במפלגת
ישראל ביתנו והודה בעבירות שוחד בתיק בו הורשעה קירשנבאום, נדון בבית המשפט המשפט המחוזי בתל אביב לשבע שנות מאסר, אך בית המשפט העליון העמיד את עונשו על שש שנות מאסר. התביעה ביקשה להטיל על קירשנבאום 14-10 שנות מאסר, והשופט
ירון לוי קבע שיש להעלות את רף הענישה ולכן גזר לראשונה עונש מאסר דו-ספרתי בתיק שוחד.
בשנות ה-70 הוטלו עונשי מאסר כבדים במיוחד בתיקי צווארון לבן, שהיו אז תופעה חדשה ובתי המשפט קיוו שענישה כבדה תרתיע מביצוע עבירות כאלו. מיכאל צור, שהיה מנכ"ל
החברה לישראל והורשע בעבירות מרמה ושוחד בהיקף של מיליוני דולרים, נדון בשנת 1975 ל-15 שנות מאסר; בשנת 1981 קוצר עונשו ל-11 שנות מאסר. יהושע בן-ציון, מנכ"ל ארץ ישראל בריטניה שהביא לקריסת הבנק לאחר שגנב ממנו 40 מיליון דולר, נדון ב-1974 ל-12 שנות מאסר, אך קיבל חנינה בשנת 1977.
ראש צוות התביעה בתיק ישראל ביתנו, מאור אבן-חן, אמר לאחר הקראת גזר הדין: "העונש שנגזר על קירשנבאום ו
רמי כהן הולם את המעשים החמורים בהם הורשעו. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע, כי הגיעה העת להחמיר את הענישה על עבירות שחיתות שלטונית. עונשים אלו מהווים תמרור אזהרה ברור לכל עובד ציבור ונבחר ציבור, שיידעו שהשחיתות אינה משתלמת".
סניגורה של קירשנבאום,
גיורא אדרת, הגיב: "גזר הדין קשה ביותר. הענישה שהוטלה על פאינה היא אכזרית ומאששת את התחושה של עוינות כלפיה מצד בית המשפט. אין אח ורע לענישה כה מחמירה בעבירות מסוג זה, זאת בשעה שעל ההרג בכבישים, האלימות הקשה והפגיעה בגוף ובחיי אדם, הענישה קלה לאין שיעור. גזר הדין החריג מצטרף להכרעת הדין החריגה, בה השופט סטה סטייה מהותית מאמות המידה שנקבעו בחוק ובפסיקה, בין היתר בכל הקשור לבחינת הראיות, למתן משקל לעדויות שקריות בעליל של עדי מדינה שקיבלו טובות הנאה מפליגות כדי להפליל את פאינה והתעלמות מחקירות נגדיות של עדים ומעדויות התומכות בגירסה של פאינה. הספק הסביר, האמור לפעול לטובת הנאשמת, פעל כאן לטובת המאשימה". קירשנבאום מתכוונת לערער לבית המשפט העליון.
