עלות הפנסיות התקציביות שמדינת ישראל תידרש לשלם לגמלאים המבוטחים בפנסיה תקציבית בעשורים הקרובים עמדה בסוף שנת 2020 על סכום של כ-831.5 מיליארד שקל. זאת, בהשוואה לסכום של 785.7 מיליארד שקל. כך עולה מן הדוחות הכספיים של מדינת ישראל שפרסם (יום ג', 27.7.21) משרד האוצר.
למרות שהאפשרות להצטרף לתוכניות הפנסיה התקציבית נסגרה לפני 19 שנים, ומאז העובדים החדשים שמתחילים את דרכם בשוק התעסוקה נדרשים להצטרף לתוכניות פנסיה צוברת, גדל מדי שנה הסכום שנדרשת המדינה לשלם בגין פנסיות תקציביות. בשנת 2021 צפוי לעמוד הסך הכולל של התשלומים בגין הפנסיה התקציבית על סכום של כ-23 מיליארד שקל. הגידול בתשלומי הפנסיות התקציביות צפוי להימשך עד לשיא הצפוי שלו בשנת 2038 שבה יגיעו תשלומי הפנסיה התקציבית השנתיים לגובה של 35.7 מיליארד שקלים.
על-פי הדוחות, 41% מן הפנסיות התקציביות (343 מיליארד שקל) הן לגמלאי מערכת הביטחון, 26% (217 מיליארד שקל) הן עבור גמלאי מערכת החינוך, 18% (148 מיליארד שקל) הן עבור גמלאי המשטרה ושירות בתי הסוהר ו-14% (119 מיליארד שקל) הן עבור פנסיות של שאר עובדי המדינה.
הפנסיה הגבוהה ביותר שולמה לדיין שפרש מבית הדין הרבני - בסך של 92,426 שקל בחודש. במקום השני נמצא שופט בגמלאות המקבל פנסיה של 84,358 שקל בחודש. הפנסיה הממוצעת של שופטים ודיינים עומדת על 46,300 שקל. הפנסיה הממוצעת לעובד הוראה המקבל פנסיה תקציבית עומדת על כ-8,000 שקל.
עוד נמסר מן האוצר כי היקף הנכסים של המדינה, על-פי הדוחות המאוחדים (כולל החברות הממשלתיות ומרבית התאגידים הסטטוטוריים) הסתכם בסוף שנת 2020 בכ-732 מיליארד שקל. בנוסף, ערך הקרקעות של מדינת ישראל נאמד בסך של כ-615 מיליארד שקל. היקף התחייבויות המדינה הסתכם בכ-3,191 מיליארד שקל, הכוללות את התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים או תלויים לגביהם נוצרה עד למועד הדוח עילה לזכאות בסך של כ-946 מיליארד שקל, התחייבות להטבה בגין סיום יחסי עובד מעביד בסך של כ-873 מיליארד שקל והתחייבות כולל חלויות שוטפות, בגין מלוות פנים וחוץ בסך של כ-1,061 מיליארד שקל.
שנת 2020 התנהלה ללא תקציב מאושר, לראשונה במשך שנה שלמה. לפיכך, הממשלה התנהלה תוך הגדרת מגבלת הוצאה שנתית וחודשית וכן מדרג חשיבות להוצאות. שנה זו התאפיינה, בין השאר, בירידה בשער הדולר היציג וירידת עקום הריבית. לכל אחד משינויים אלו השפעה על היקף ההתחייבויות המוצגות בדוח.
לצד זאת בעקבות משבר הקורונה, נאלצה הממשלה להוציא סכומים ניכרים מעבר למסגרת ההוצאה בתקציב ההמשכי ולכן במסגרת תיקונים לחוק יסוד משק מדינה, הוגדרו המסגרות לתוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה.
מסגרת התוכנית הכלכלית שאושרה לשנת 2020 הסתכמה בכ-137.3 מיליארד שקל (המסגרת נכון לשנים 2020-2021 עומדת על כ-202.3 מיליארד שקל). הביצוע הכולל של התוכנית בשנת 2020 הסתכם בהיקף של כ-110.2 מיליארד שקל מתוכם ביצוע תקציבי בהיקף של כ-73.5 מיליארד שקל במזומן והתחייבויות.
במרס 2021 החלה מגמה של קיטון בגירעון התקציבי של המדינה ביחס לתוצר. שיעור הגירעון עמד בחודש אפריל 2021 על כ-11.2% ובחודש יוני 2021 עומד על כ-10.1%, מדד המצביע על מגמת התאוששות של הכלכלה הישראלית.
