|
המאסדר האחוד - הקמת "רשות השידורים המסחריים" כיחידת סמך תחת שר התקשורת.
- ברשות תכהן מועצה ציבורית ולצידה יעמוד גוף ביצועי-יישומי שיוציא לפועל את החלטותיה.
- "מועצת השידורים" תכלול 13 חברים (מרביתם נציגי ציבור). החברים יהיו בעלי רקע וניסיון מגוונים.
- בראש הרשות יעמוד אדם אחד שיכהן הן כיו"ר מועצת השידורים והן כראש הדרג הביצועי ברשות.
- בסיס התקציב של הרשות לשידורים יהיה מתקציב המדינה.
- הרשות תהא מוסמכת לקבוע את תקנותיה כחקיקת משנה.
תפקידי המאסדר האחוד יהיו בין היתר: פיקוח על הפלטפורמות הרב-ערוציות המסורתיות (הוט ויס בכבלים ובלווין), ספקי התכנים על ה-OTT (פרטנר, סלקום, סטינג, נקסט ועוד ככל שיהיו), והערוצים המסחריים. המאסדר יקדם: הפקות מקור מסוגה עילית, שמירה על האתיקה בשידורים, אסדרת הכללים לשידורי חדשות ואקטואליה, שמירה על שוק שידורים מגוון ותחרותי ומניעת ריכוזיות ובעלויות צולבות, קביעת כללים לשידורי ספורט, קביעת כללי צרכנות בתחומים בהם אין אסדרה רוחבית של משרד התקשורת, הגנה על ילדים, הבטחת נגישות לבעלי מוגבלויות, ויהווה מרכז לפניות הציבור וגוף מחקר וידע בתחום השידורים בישראל. מתווה אסדרה עבור ספקי תכנים ישראלים - החלת אסדרה באופן הדרגתי על ספקי תכנים שפעילותם מיועדת בעיקרה לציבור בישראל, בהתאם למדרג שיקבע בהתאם להיקף פעילותם, על בסיס סך ההכנסות השנתי של הספקים.
- על כלל הספקים יחולו הוראות לעניין מניעת בלעדיות בשידורי הספורט.
- על ספקים עם היקף פעילות בינוני ומעלה (הכנסות בסך 600-300 מיליון שקל) יחולו חובות השקעה רק בנושאים הבאים: הפקות סוגה עילית, הגנה על ילדים, חובות הנגשת שידורים לאנשים עם מוגבלויות וחובות בתחום האתיקה בלבד.
- על ספקי תכנים בעלי היקף פעילות רחב (הכנסות בסך 600 מיליון שקל ומעלה) יחולו בנוסף חובה מורחבת להשקעה בהפקות סוגה עילית וחובות בתחום צרכנות השידורים.
- צמצום היקף התערבות המאסדר ומיקוד סמכויותיו בקביעת כללים לגובה ההשקעה ואופן ההגדרה של הפקות מקומיות בלבד, ללא התערבות באופן, מיקום, אורך וזמן השידור או בתתי סוגות המשדרים.
- משרד התקשורת יוסמך לקבוע אסדרה צרכנית רוחבית על כלל שוק התקשורת, לרבות בנוגע לגופי השידור. כמו-כן, יוסמך השר לקבוע נושאים שבהם אסדרה רוחבית אינה נדרשת. הרשות תוסמך לקבוע אסדרה צרכנית רק בנושאים בהם השר לא קבע אסדרה בלבד, ולא קבע כי בהם היא אינה נדרשת.
מתווה אסדרה לספק תכנים בינלאומיים - הוועדה ממליצה להחיל על ספקי תכנים בינלאומיים, שפעילותם אינה מיועדת בעיקרה לציבור בישראל, חובות בתחום ההשקעה בהפקות ישראליות בלבד.
- המאסדר יוסמך לדרוש מידע מספק תכנים בינלאומי בנוגע להכנסותיו מהפעילות בישראל, להיקף המנויים ולהיקף השקעתו בתוכן מקומי.
- על ספק בינלאומי שהיקף הכנסותיו מפעילות בישראל גבוה מ־300 מיליון ש"ח תוטל חובה להשקעה בתוכן מקומי.
- בשלב ראשון, יעדכנו ספקי התוכן הבינלאומיים את המאסדר בנוגע לכוונתם להשקיע בתוכן מקומי על-פי מספר אפשרויות להשקעה. היקף האפשרויות יהיה מגוון ויכלול אפשרויות להשקעה באופן ישיר (בהפקות, ביוצרים) ובאופן עקיף (רכש גומלין).
- במקביל יקיים המאסדר, בהשתתפות גורמי המקצוע הרלוונטיים, בחינה בנוגע לאופן הטלת החובה תוך התייחסות לתבחינים הבאים:
- מספר ספקי התכנים הבינלאומיים, היקף פעילותם בארץ ורמת התחרות בשוק השידורים.
- הניסיון הקיים במדינות אחרות מהחלת אסדרה כאמור על ספקי תכנים.
המודלים הכלכליים בשוק השידורים - הוועדה סברה כי יש לבצע שינוי הדרגתי שבסופו יבוטלו ההפרדות וההגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים (ובהן חובת ההעברה חינם של ערוצי הברודקאסט, חובת הקצאת האפיקים, ואיסור שידור פרסומות בפלטפורמות המסורתיות).
- לא התקבלה הכרעה בנושא ביטול האיסור החל על ספקי תכנים להיות בעלים של חברת חדשות, והכרעה בנושא תתקבל לאחר קבלת התייחסויות מהציבור.
- הוועדה הציעה שתי חלופות לביצוע השינוי באופן הדרגתי. משרד התקשורת, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים ימשיך את הליך הבחינה של החלופות המוצעות תוך קבלה ושמיעה של עמדת השחקנים בשוק על החלופות שהוצעו, ויגבש המלצות מפורטות.
השר הנדל יחליט בקרוב איזה מן ההמלצות לאמץ. יו"ר ועדת פולקמן, רועי פולקמן: ״אני מאמין שיישום המלצות הוועדה יתרום לתחרותיות גדולה יותר ומוצר טוב יותר לציבור גם במונחי מחיר וגם במונחי איכות ומגוון. שוק התקשורת נמצא כיום בחוסר ודאות ואני משוכנע כי שר התקשורת יוביל במהרה את התיקונים הנדרשים לכדי מימוש. מדברים על הדברים כבר עשור - עכשיו הזמן למעשים".
|
