האקדמיה הספרדית המלכותית צירפה לשורת חברי החוץ שלה שני חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון: ד"ר אליעזר פאפו, מרצה בכיר במחלקה לספרות עברית ומנהל מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו, המכהן גם כנשיא חברת ספרד - החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה; וד"ר אביעד מורנו, מרצה במכון בן-גוריון וראש מעבדת המחקר "ישראל והעולם היהודי" במרכז עזריאלי לחקר ישראל, שהקדיש רבים ממחקריו ליהודים דוברי החכיתיה, היהודית-ספרדית של צפון אפריקה.
ד"ר פאפו וד"ר מורנו הצטרפו בכך לפרופ' יעקב בן-טולילה, פרופ' אמריטוס של המחלקה ללשון העברית המשמש גם כחבר מן המניין באקדמיה ללשון העברית, אשר מונה לשמש כחבר חוץ באקדמיה הספרדית המלכותית לפני כשש שנים. שלושת החוקרים מכהנים כחברים מן המניין באקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו, אשר נוסדה לאחרונה על-ידי מדינת ישראל, וד"ר פאפו אף נבחר לשמש כחבר הנהלתה.
האקדמיה הספרדית המלכותית (Real Academia Española) נוסדה בשנת 1713, ומאז היא פועלת לטיפוח ולנורמטיביזציה של השפה הספרדית. במרוצת הדורות נוסדו בעולם עשרים ושלוש אקדמיות לאומיות נוספות לשפה ספרדית. האחרונה להצטרף הייתה האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו (ספרדית-יהודית), אשר נוסדה לאחרונה. האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו מונה עשרים ושניים חברים מן המניין, חוקרי שפת הלאדינו ותרבותה או סופרים היוצרים בלאדינו. כל עשרים וארבע האקדמיות מאוגדות בארגון עולמי שנקרא אגוד האקדמיות לשפה ספרדית (ASALE - Asociacion de Academias de Lengua Española). כל האקדמיות הלאומיות הן עצמאיות, אך לאקדמיה הספרדית המלכותית מעמד סמלי של אקדמיית-אם לכל השאר. אי-לכך, מי שנבחר לכהן כחבר מן המניין באחת האקדמיות הלאומיות מקבל גם מינוי של חבר חוץ של האקדמיה הספרדית המלכותית.
עם קבלת הבשורה אמר ד"ר אליעזר פאפו כי "ההכרה של האקדמיה הספרדית המלכותית באקדמיה הישראלית ללאדינו, מינוי חבריה כחברי חוץ והצטרפותה של האקדמיה הישראלית לאיגוד האקדמיות לשפה ספרדית הם ללא ספק צעדים חשובים לקידום חקר שפת הלאדינו, ספרותה הענפה ותרבותה העשירה. יש לקוות שההכרה הבינלאומית הזאת תגרום לחברה הישראלית ולמנהיגיה להבין שלאדינו היא נכס תרבותי ממדרגה ראשונה, הקושר את המדינה לעולם דובר ספרדית, המונה היום 470 מיליון נפשות".
ד"ר אביעד מורנו הוסיף כי "זוהי עדות לשינוי מתמשך ומשמעותי בטיב היחסים האקדמיים, התרבותיים והפוליטיים שבין יהודים ספרדים וספרד. מלבד מחקרים בתחום הלשון, המינויים האחרונים יעודדו גם מחקרים העוסקים בקשרים המתהדקים בין ישראל לעולם דובר הספרדית ובהשלכותיהם על זהות אתנית, ועל אזרחות בעולם היהודי בכלל ובישראל בפרט".
