ועדת החוקה אישרה (יום ב', 16.8.21) את תקנות ה"הסכמון" - המשמעות היא שההסכמון יפעל רק כלפי החוזרים ממדינות בסיכון מירבי. ההסכמון הוא יישומון המשמש, בהסכמה מרצון, לפיקוח אחר השבים מחו"ל הנדרשים לבידוד. לאחר שחוזר ממדינות מסוכנות יביע את הסכמתו לפיקוח טכנולוגי, הוא ישלח את מיקומו בבידוד. ההסכמון פועל על טלפונים חכמים באמצעות שליחת מסרון עם קישור, שבאמצעות לחיצה עליו המבודד משתף את מיקומו.
בטלפונים שאינם חכמים נעשה שימוש בטלפון הקווי, הנייח, במקום הבידוד. המבודד מקבל שיחה קולית שבה נמסר לו מספר טלפון וקוד אישי בן 4 ספרות, ובמקביל עליו להתקשר באמצעות הטלפון הקווי למספר הטלפון שנמסר לו ולהזין את הקוד האישי.
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הסביר כי הישומון בא להחליף את איכוני השב"כ. "לצערי, הממשלה לא נקטה צעדים בזמן, למרות שהיו מספר הצעות חוק בכנסת הקודמת. הוועדה תפקח על התפתחות הישומון, ונעניק למשרד את הזמן הנדרש בינתיים לפיתוח - ואז נחליט אם ניתן וצריך להמשיך את השימוש בו".
לדברי תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, המשטרה הרחיבה לאחרונה מאוד את אכיפת תקנות הקורונה, לצד בניית אמצעים טכנולוגים נוספים לפיקוח ואכיפה טובים ויעילים יותר. הוא סיפר על הצעת חוק שתוגש בימים הקרובים שתרחיב את השימוש ביישומון לא רק למגיעים מחו"ל, אלא גם לחייבי הבידוד בארץ. הוא סיפר על תהליך-למידה של המערכת בימים אלו, באלו שעות מענה חייבי-הבידוד טוב יותר, והמטרה היא להגיע אל כל חייב-בידוד טכנולוגית פעם ביום, ופיזית - פעם ביומיים. להערכתו, בעוד כשבועיים, תשתפר בעשרות אחוזים יעילות הישומון, ובדיוק בנתונים.
עו"ד יאיר מתוק, נציג המשרד לביטחון הפנים, הוסיף כי בתקופה האחרונה הביעו 45% מהשבים מחו"ל את הסכמתם לפיקוח שכזה. חייבי בידוד, דהיינו השבים ממדינות בעלות סיכון-גבוה, הם כ-150 אלף איש, הסכימו להסכמון 21.4%, אך חלקם אינם בעלי פיקוח כזקנים או חייבי-אפוטרופוס, ונותרו 9,706 איש, ולכ-1,800 איש מהם, נדרש ביקור שוטר בביתם כדי לוודא שלא הופר הבידוד.
אורדן טרבסלי, מנכ"ל חברת טכנולוגיה עילית, טען כי הישומון מוגבל ביכולותיו, משתמש בטכנולוגיה ישנה וניתן לעקיפה, ולצמרות פניותיו למשרד לביטחון-הפנים לבדוק חלופות טכנולוגיות - הם לא נענו. נציגי המשרד השיבו כי הישומון עומד בכללים המשפטיים הקיימים, הטענות הללו כבר הועלו ונבדקו, אך נציגי המשרד ייפגשו עם נציגי החברה.
