ועדת הפנים והגנת הסביבה קוראת (יום ב', 16.8.21) שלא לאשר את התוכנית לבניית מכרה הפוספטים בנגב. בדיון השתתפה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שאמרה כי יש מתווה מוסכם שמטמיע לראשונה את שיקולי הבריאות ואת מעמד משרד הבריאות בתסקיר ההשפעה על הסביבה. לדבריה, השיקולים האלה ייבחנו בכל אתר מסוים כאשר ירצו לבצע בו פעילות כלשהי - כולל בחינת חלופת אפס.
יו"ר הוועדה, ח"כ סעיד אלחרומי, אמר כי המכרה בשדה בריר אינו עומד לדיון בפעם הראשונה. "הדגל שהרימו תושבי הנגב הוא הבקשה המינימלית של כל אדם לחיות חיים נורמליים בלי נזק בריאותי סביבתי, וזה מה שהמכרה יכול לגרום. המכרה יביא לעקירה של עשרת אלפים תושבים ביישובים שעל אדמתם אמור לקום המכרה. כסיייפא וערד נמצאות במרחק קצר מהמקום ואמורות להיפגע. עד שכבר קרתה החלטת ממשלה להכיר ביישובים באזור, נבנו בתי ספר ומרקם חיים חברתי נוצר, האם בהחלטה אחת שלמרות כל האזהרות כנגדה, יבטלו את זה?!".
חברי הכנסת הביעו חשש מהתקדמות התוכנית וטענו בוועדה כי התמותה באזור תגדל אם תאושר בנייתה. "בהיותי שר הבריאות", אמר ח"כ יעקב ליצמן, "שיתפנו פעולה נגד הכרייה. זה ברור שזה מזיק לחיי אדם. משרד הבריאות הזהיר שימותו אנשים מכך. אבל מה אומרים אחרים 'זה רק אחד-שניים בשנה'. אז גם את זה כבר צריך להכיל?!". ח"כ יוראי להב הרצנו ציין כי פרופ' יונתן סמט שמומחה בכרייה של פוספטים, קבע שיש סיכוי של פי 6 בתמותה מעל הנורמה".
ח"כ אלון טל הוסיף כי מלבד הנזק הבריאותי, מדובר על נזק סביבתי עצום, "אין כאן כל צדק סביבתי - הפריפריה מקבלת יחס אחר. אין שום מצב שייעשו כזה דבר במרכז הארץ. זו אטימות מצדנו. חוק אוויר נקי חל על כל שטח מדינת ישראל. כל העיסוק בצדק חברתי צריך לקבל ביטוי סביבתי. העיר ערד הוקמה בסימן אוויר צח, ואיך זה שדווקא שם שמחפשים לבנות את ערך היעד - רוצים לפגוע באוויר הנקי?".
השרה זנדברג אמרה בדיון: "אנו מצויים בעיצומו של משבר אקלים ומשבר בריאותי, כשמדינות העולם כבר מתקדמות לעבר תוכניות כלכליות ירוקות. מכריית הפוספטים אין תועלת אנרגטית, ובוודאי שלא תועלת סביבתית ובריאותית לאף תושב במדינה. למה אנחנו צריכים לכלות את משאבי הטבע של ישראל בשביל רווחים לכיל? העידן הנוכחי שאנו חיים בו מחייב אותנו כממשלה לקיים דיון אסטרטגי בעתיד כריית הפוספטים בישראל. הגיעה העת שנשים על הפרק את השאלות האמתיות על משמעות הכרייה, הניצול והפקת הפוספטים, מה התרומה שלהם לכלכלה הישראלית, ומה המחירים הסביבתיים והבריאותיים שנשלם. עלינו לנהל דיון על מעבר לתעסוקה בריאה ונקייה, כפי שעושות כלכלות בעולם במסגרת 'גרין דיל' המותאם לעידן החדש של כלכלה וסביבה. זה המקום שממנו אנחנו צריכים לנהל את המשך הדיון הזה, גם בכנסת וגם בממשלה. ומהמקום הזה המדיניות צריכה להיתרגם למוסדות התכנון - ולא להפך".
הד"ר שרית עוקד, שעומדת בראש המאבק נגד הקמת המכרה, אמרה בוועדה: "עשו מאיתנו חוכא ואטלולא כשבאו לדבר על עניין הבריאות - השוו זיהום אוויר בדרום לתאונות דרכים במרכז הארץ. מה זה קשור בכלל. אבל ככה מתייחסים לתושבי הנגב - החיים שלנו לא שווים כלום. סקירות נוספות על הבריאות לא יעזרו לנו. צריך להוציא את האתרים האלו מתוכנית המתאר ויש חלופות אחרות".