הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ב', 16.8.21) דיון על המענים הרגשיים לתלמידי מערכת החינוך. עו"ד
ורד וינדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, אמרה כי "השלכות הקורונה עוד כאן, ובגדול. חשוב מאוד לשמוע את קול הילדים ונוער עצמם בנושא, ועל כן קיימנו מפגש היוועצות בנושא, במסגרת השולחן הבין מגזרי לילדים ונוער תחת משרד רה"מ, שעומדות בראשו עו"ד מיכל גולד ממשרד המשפטים, כנציגת הממשלה ואני כנציגת החברה האזרחית. במפגש זה, שבסך-הכל השתתפו בו כ-350 משתתפים מכל הגילים, הפקנו גם סרטון בו בני הנוער מדברים על הדברים, וגם שורה ארוכה של המלצות".
וינדמן מנתה שורה ארוכה של המלצות כאשר מרבות מהן עלה הצורך שמערכת החינוך תיתן יותר מקום לעיבוד הטראומה ובניית חוסן בקרב התלמידים, גם על חשבון שעות לימוד ומדדי הישגים לימודיים אחרים. עו"ד וינדמן אמרה כי ההמלצה היא האטה לימודית, שמכוונת להורדת לחץ ויצירת פניות להסתגלות רגשית וחברתית, והפנתה לגבי הנוער בסרטון שהקרינה על קושי מסוים לחזרה לחיי החברה".
עו"ד וינדמן הוסיפה כי יש לסייע ליועצים החינוכיים במטלות השגרה שלהם, כדי לפנות אותם לעבודת בניית החוסן אצל התלמידים, יש לספק להורים מענים זמינים להיוועצות וכן הדרכות, וכמובן מתן מידע וכלים למורים ולמחנכים".
ד"ר אורן הלר מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס הציג ממצאי סקר שערכו בקרב 1,055 הורים לילדים במערכת החינוך, בסוף חודש מארס 2021. הלר אמר כי מדיווחי ההורים עלה כי אחד מכל חמישה ילדים בישראל (21%) סובל מסימני חרדה - פי שלושה מאשר בשגרה. המצוקה הנפשית והקשיים הפסיכולוגיים גדולים ככל שהכנסת ההורים נמוכה. כמחצית מההורים העריכו שילדיהם זקוקים לסיוע נפשי בעקבות הקורונה. עוד עלה במחקר כי רוב ההורים מרגישים שהמורים והמנהלים עושים כמיטב יכולתם, אך חושבים שבית הספר לא מספק פתרונות טובים מספיק בתחום זה - כלומר יש רצון טוב אבל הביצוע לא מיטבי. ד"ר הלר המליץ כי מערכת החינוך תנצל את תחילת שנת הלימודים כדי לעשות מיפוי שיטתי ומלא של מצב הילדים, בעוד הם נאלצו להסתמך על סקר של מדגם מייצג במחקרם.
הד"ר
חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך: "האתגר שלנו הוא להגיע לכל ילד במצוקה, מכל סוג, ולמנוע מצב שהוא ירגיש שקוף, בלתי נראה. עם זאת, כדי להביא מענה מדויק, אנו כן צריכים להבדיל בין בדידות, דיכאון, לחץ חרדה וכו'. צריך להבדיל אם הילד זקוק לפסיכולוג, יועץ חינוכי, מורה, או לאקו-סיסטם המשפחתי. לחלק מהמצוקות, כמו בדידות, יש החלמה ספונטנית עם חזרת הילדים למערכת החברתית. האתגר שלנו לשנת הלימודים והוא שייך לכל הגופים בממשלה בנושא, הוא לאתר ולזהות באופן מדויק את הילדים והצרכים. להתאים את המענים לילדים בתנאים הקיימים ונצטרך להיות עם היד על הדופק לאורך זמן, לראות מה מתפתח למצוקה מתמשכת שלא תספיק לה תמיכה סביבתית. אכן יש מחסור בפסיכולוגים, אך המודל הישראלי הוא שהפסיכולוגים והיועצים בגנים ובבתי הספר מדריכים את המורים והגננות לאתר את סימני המצוקה, וזה כבר הוכיח את עצמו במצבי חירום אחרים וקודמים.
"יש 3,200 פסיכולוגיים חינוכיים שפועלים מטעמנו ברשויות המקומיות, ייעדנו תקציב של 4 מיליון ש"ח לטיפול במתבגרים שבבתי הספר שלהם אין פסיכולוגים באופן שוטף, ייעדנו תקציב דומה לעבודה עם הורים בכלל, מתוך אמונה שהורים כאלה יוכלו להחזיק טוב יותר את המצוקה של ילדיהם, ועכשיו מחכים לתקצוב סלי התגבור של השירותים הפסיכולוגיים, אשר יוקצו בהתאם לצרכים ולמחסור בכל מגזר.
יו"ר הוועדה
מיכל שיר סגמן שאלה את ד"ר פרידמן: "עם כל העומס הקיים, והמחסור, בינואר עוברת האחריות על גילי לידה עד שלוש למשרד החינוך וזו מאסה עצומה של ילדים נוספים שדורשת מענים רגשיים, כיצד אתם נערכים לכך?"
פרידמן השיבה: "החשיבות של מתן שירות פסיכולוגי וייעוצי ברורה גם לנו, אין ספק שיש בכך צורך, אבל אין עדיין תשובות ארגוניות בנושא, קודם צריך לעבור את התארגנות המשרד לקליטה ולפיקוח על הנושא".
הד"ר נעם יצחקי מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית: "30% מהתקנים של הפסיכולוגיים החינוכיים אינם מאוישים. השירות המרכזי ניתן לגילי 15-5, ולשאר הגילים רק במידת האפשר. יש תקנים, אבל ללא תמריצים לא ניתן יהיה לאייש אותם. הצורך כרגע הוא בכוח אדם במשרה מלאה ומוקדש לנושא, ולא בפסיכולוגיים עובדים, שעושים כמה שעות נוספות במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי.
ליהיא ממן, מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית, ביקשה להזכיר לוועדה כי על כל ילד שמשתף בחוויה או ברגש שלו, יש עשרות שלא משתפים. זאת, מחשש שלא באמת מקשיבים להם או ידעו איך לעזור להם. ממן הודתה לוועדה שמאפשרת לתלמידים להשתתף ולהביע דעתם בנושא זה ובכל האחרים.
בטי כהן מהעמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך: "גם אם הנושא טרם עבר לאחריות משרד החינוך, הייתי מצפה שיכירו בחשיבות הדבר וינצלו את הידע שלהם ויגבשו הנחיות ומענים רגשיים גם עבור הורים, גננות וסייעות לגילי 3-0.
יו"ר הוועדה שיר סגמן סיכמה ואמרה כי "ללא ספק, כל שקל שהמדינה תשקיע היום בילדים, היא תחסוך מאות ואלפים בצמצום פערים בעתיד. אני מסכימה שיש פגיעה קשה במשפחות שהכנסת ההורים נמוכה, אך הפגיעה הזו אינה תוצאה רק של הקורונה, או פיטורין בשל הקורונה, אלא נסיבות נוספות. לדעתי הפגיעה במעמד הביניים, בו בתים אשר רגילים שישי כסף בבית ויש רמת חיים מסוימת, ההלם על אובדן דרך החיים גדול יותר, וההורים נמצאים גם בהלם ובקושי נפשי אשר משתקף על הילדים".
עוד אמרה בסיכומה, בין השאר, כי הוועדה קוראת למשרד החינוך להעלות את החוסן הרגשי בקרב התלמידים ע"י שיעורים ייעודיים לנושא, ופיתוח פעילות חברתית והרחבת המענים הבלתי פורמליים.
הוועדה שמחה לשמוע על תקציבים שהושגו לשירות הפסיכולוגי, על הכוונה להוסיף שעות ייעוץ ובבתי הספר וקוראת לפעול לגיוס של פסיכולוגים ויועצים נוספים.
