הליך ההכשרה מורכב מיום או יומיים של הכשרה מרוכזת בני 8 שעות לימוד, ושני תרגילים נוספים באורך שעתיים וחצי שיתקיימו בשלושת החודשים שאחרי יום ההכשרה. ההכשרה תקנה למשתתפים כישורים ומיומנויות הנדרשים לצורך הימנעות מכניסה למצבי חירום, כגון האטה, פניות וצמתים, סטיות, תמרונים במרחב מוגבל, מעבר של מכשולים ובחירת מרחק ומהירויות בהתאם למצבי התנועה ולתנאי הדרך וכן תגובה למצב חרום. כמו-כן, התוכנית תכלול חשיפה לטעויות נפוצות ביישום התגובה לסיכון. הבולטות מבין טעויות אלו הן טעויות בבלימה, שגיאות בהאצה ושגיאות בהיגוי נגדי ובסטיות. יומי ההכשרה המרוכזים יכללו צפייה בסרטונים, למידה עיונית בכיתה, ניתוח מקרים, הדגמה של מדריך רכיבה וכן בעיקר תרגול מעשי של המשתתפים. בתום ימי ההכשרה יתבצע מעקב אחר שיפור המיומנות ותפיסת הסיכון של המשתתפים בשני התרגילים ובדיווח עצמי של הרוכבים. שניר זיידל, מנכ"ל הרלב"ד (בפועל) אומר כי "בשנים האחרונות אנחנו רואים מעורבות הולכת ועולה של רוכבים בתאונות חמורות במקביל לעליה ניכרת במספר הכלים הדו-גלגליים שעולים לכבישי ישראל. כמחצית מהתאונות בהן מעורבים רוכבים הן תאונות עצמיות ולכן אנו רואים בהכשרת הרוכבים לתפיסת הסיכון כלי חשוב לצמצום היפגעות הרוכבים לצד הסברה, שיפור תשתיות, ואכיפה כלפי עברייני תנועה". אפי רוזן, מנהל אגף הרישוי, הוסיף כי "תוכנית לימודי הרכיבה שנמצאת בשימוש היום מבוססת על תוכנית הלימודים של מכוניות. לפני שנתיים עדכנו את מבחן הרכיבה וכעת אנחנו עובדים על עידכון תוכנית הלימודים לרכב דו-גלגלי. לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יש יכולות פדגוגיות ומתודולוגיות, ואנחנו כותבים בשיתוף פעולה את התוכנית החדשה לדו"גים, כולל הקניית תפיסת הסיכון לרוכבים".