חוק איסור הונאה בכשרות שנחקק ב-1983 נועד למנוע הונאת צרכנים בכל הנוגע לכשרות המזון. החוק אוסר על בית עסק להציג עצמו ככשר אם לא קיבל תעודת הכשר, וזאת במטרה למנוע את הונאת הציבור שומרי הכשרות. החוק קובע נורמות פליליות הנוגעות לתחום ההונאה בכשרות, אולם לא מוסדרות בו סמכויות פיקוח ואכיפה הנוגעות לעבירות אלו. ברבנות הראשית לישראל, המהווה יחידת סמך במשרד לשירותי דת, פועלת זה 14 שנה יחידה שנועדה לאכוף את איסור ההונאה בכשרות, אולם סמכויותיהם של עובדי היחידה לא הוסדרו עד כה בחוק איסור הונאה בכשרות כלל, ועל כן פעילותם מתבצעת באמצעות סמכויות שונות שניתנו להם מכוח חוקים אחרים כגון פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וחוק העבירות המינהליות, וגם זאת באופן מוגבל ביותר, נתון המקשה על פיקוח ואכיפה יעילים. תזכיר חוק שמפרסם (יום ג', 24.8.21) המשרד לשירותי דת מבקש להסדיר סמכויות פיקוח ואכיפה שיוענקו למפקחי היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל. התזכיר מופץ במקביל לארגון-מחדש במערך הכשרות שמקדם השר מתן כהנא במסגרת חוק ההסדרים. עם זאת, מכיוון שמדובר בהקניית סמכויות אכיפה במישור הפלילי, שיש בהן, מטבע הדברים, כדי לפגוע בזכויות הפרט, אומר המשרד לשירותי דת כי דרך המלך היא לעגן אותן במסגרת של הליך חקיקה נפרד. התזכיר המוצע מסמיך את השר למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם סמכויות שונות ובהם האפשרות לדרישת הזדהות, דרישת ידיעות ומסמכים, נטילת דגימות של מוצרים וחומרים, סמכות כניסה לבית עסק, ונטילת תעודת הכשר שאינה בתוקף. המפקח יהיה מוסמך לבצע חקירה, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה על החוק, ואף לבקש מבית משפט צו חיפוש. הוראות חוק זה לא יחולו על מתקנים של מערכת הביטחון.