היום לפני 28 שנה נידון שמעון לוינזון (לביא), שהיה קצין ביטחון במשרד ראש הממשלה, ל-12 שנות מאסר בעוון ריגול ובגידה. לוינזון העביר מידע על קהילת המודיעין הישראלית לברית המועצות תמורת תשלום.
באפריל 1983 נכנס לוינזון לשגרירות ברה"מ בבנגקוק שבתאילנד, והציע את שירותיו לרוסים. הוא גויס והופעל בשירות סוכנות הביון והמשטרה החשאית של ברה"מ, הקג"ב, עד למועד מעצרו, במאי 1991.
בשנות הפעלתו בידי הרוסים, קיים לוינזון מערכת תקשורת אינטנסיבית עם מפעיליו, הן באמצעות פגישות חשאיות באירופה ובמוסקבה, והן באמצעות תקשורת חשאית: כתב סתרים (כס"מ); שידורי רדיו; משלשים וכיו"ב, במהלכה העביר מידע רב וחיוני למפעיליו.
בחקירתו ציין לוינזון, כי מה שהניע אותו היה קשיים כספיים ודאגה לעתידה הכלכלי של משפחתו, ולא מניעים אידיאולוגיים או זיקה כלשהי לברה"מ. במהלך שבע שנות הפעלתו, קיבל לוינזון ממפעיליו הרוסים 31,000 דולרים, והוא ניתק את קשריו עם מפעיליו הרוסיים, כאשר הוטב מצבו הכלכלי (ראשית 1990).
בשל עברו המגוון, היקף היכרויותיו ונגישותו למידע סודי ביותר, הסב לוינזון - שנחשב לאחד מבכירי סוכני הקג"ב בישראל - נזק מודיעיני חמור ביותר לישראל.
לוינזון מסר למפעיליו מידע רב בנושאים הבאים:
- מבנה קהילת המודיעין הישראלית, על יחידותיה השונות, כולל: אמ"ן; "המוסד"; השב"כ; המחלקה לתפקידים מיוחדים במשטרה ו"נתיב" - לשכת הקשר עם יהודי ברית המועצות. המידע כלל פירוט היחידות, ותתי-יחידות, שמות העומדים בראשיהן, ושיטות פעילותן.
- מבנה משרד ראש הממשלה, דרך פעילותו ואישים מרכזיים בו.
- פרטים על משרד החוץ הישראלי, לרבות העברת מסמכים אותנטיים משם.
- המערכת הפוליטית בישראל: אישים, מפלגות, דעות והלכי רוח ברחוב הישראלי.
- מידע על קציני מודיעין אמריקנים, שעמדו בקשר עם המודיעין הישראלי, כולל שמות, תפקידים ותחומי עיסוקם.
הוא שוחרר בשנת 1999 וב-2003 היגר מישראל לתאילנד.
