השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (מרצ), הבהירה כי לא תסתפק בפתרונות מקומיים: "את המאבק לתחבורה הציבורית בשבת התחלתי מעיריית ת"א, והיום יש
תחבורה ציבורית בשבת כתוצאה מהתארגנות עירונית, וזה דבר חשוב. יש מי שרוצים להנהיג אוטונומיה לרשויות המקומיות בתחום הזה, וזה מבורך כמובן, אך מנגד יש לזה חסרונות: לא כל הערים מסוגלות לזה, אם בשל קואליציות מורכבות ואם בשל קשיים מימוניים. אני לא יודעת מה נוכל להשיג בממשלה הזו בתחום הדת, אני חושבת שבתחום התחבורה הציבורית בשבת אפשר להגיע להסכמות".
על השאלה כיצד היא מתייחסת להפרטות בתחום הכשרות שמוביל השר מתן כהנא, ענתה זנדברג "יש הפרטות טובות... כשאני רואה את ההתנגדויות לרפורמה הזו, אני יודעת שהיא בכיוון טוב".
מטרת "המרכז ליהדות ומדינה" היא להביא לתיקון, כהגדרתו, של יחסי יהדות ומדינה בישראל ולעיצוב "מדיניות של יהדות מכילה, המחזקת את הקשר בין זהותה היהודית לבין אופיה הדמוקרטי של המדינה, מעצימה את תודעת העמיות היהודית ואת הקשר עם יהדות התפוצות". הוא מצהיר כי על שולחן המרכז יונחו נושאי מאקרו מתחום יהדות ומדינה, בהם: האיזון בין סמכויות הרשויות המקומיות גבולות הגזרה הקבועים בספר החוקים, דיוני עומק בשאלת מיהו יהודי; עיסוק בשאלת היהדות במערכת החינוך; וכן קידום פלורליזם בשירותי הדת ובתחום המעמד האישי.
נשיא מכון שלום הרטמן, דניאל הרטמן, אמר: "כמדינה ריבונית, ישראל מחויבת לחוק ולזכויות כל האזרחים. יש מערכת משפט אחידה וכולם שווים בה. אבל להבדיל מכך יש מערכת זהויות, ודיון זהותי-דתי, שלא כלול בה. יש 14 בתי משפט דתיים במדינת ישראל: מוסלמי, דרוזי, בהאי, עשרה לקהילה הנוצרית, וליהודים - בית דין אחד! איך זה קרה? מה, אין לנו תפיסות יהודיות שונות? דווקא האחידות הזו יוצרת מתח ופילוג. כשלכל אחד יהיה מקום שבו הרגשות הדתיים שלו יכולים לבוא לידי ביטוי - אז לא יהיה פילוג".