ועדת שירותי דת יהודיים החלה (יום ה', 30.9.21) בדיון ראשון בפרק כ' 'ייעול מערך הכשרות' מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021.
יו"ר הוועדה, ח"כ
יוליה מלינובסקי, הציגה בוועדה מצגת שהכינה בנושא הכשרות ובו נתונים על מצב הכשרות נכון להיום. לדבריה, "אנחנו לא יודעים כמה זמן המשגיח מקצה לעסק והיכן הוא משגיח במקביל. זה יוצר כפילויות ופוגע באיכות הכשרות. כולנו צריכים את הכשרות ומשלמים על כך הרבה מאוד כסף בין אם אנחנו דתיים או לא. זה משפיע על כולנו בכל מקום ומקום. עלינו על כך שיש נוהל לבית מלון שרוצה כשרות הוא שמשגיח צריך לקבל חדר בבית מלון לו ולמשפחתו בסוף שבוע. ברור שאנחנו משלמים על זה. אין הכשרות למשגיחים והם חופשיים".
מלינובסקי הציגה במהלך הדיון בשולחן הוועדה מגוון מוצרים שאינם מוצרי מזון כגון: אקונומיקה, סבון כלים, קיסמי שיניים ועוד שעליהם יש כשרויות. ח"כ
אבי מעוז, שרמז כי מדובר בהשגחות בד"צים ולא בהכשרים, שאל האם את הכשרות למוצרים אלה נתנה הרבנות.
יו"ר הוועדה אמרה במהלך הדיון כי "הביקורת כאילו היא איננה יכולה לעסוק בנושאי דת, מופרכת שכן הכשרות שייכת לכולם ואפילו אם אני לא רוצה, זה מה שיש. סוגיית הכשרות היא נוגעת לכל אזרחי מדינת ישראל, ללא קשר למוצאם או אמונתם. על-מנת ששירותי הכשרות יהיו אמינים ואיכותיים - נדרשת אסדרה, פיקוח וייעול מחדש של מערך הכשרות הנוכחי. היא ציינה שנדרש מערך כשרות מאחר שישראל היא מדינה יהודית, אך שהשוק צריך להיות פתוח".
השר לשירותי דת,
מתן כהנא, הציג את רפורמת הכשרות: "הכותרת של התוכנית היא פתיחת שוק הכשרות בתחרות ויצירה של מאזן ע"י גוף פיקוח חזק ושני הדברים האלה אמורים לטפל במרבית הבעיות המדוברות. בתוכנית שלי הרבנות הופכת להיות הרגולטור שקובע את הסטנדרטים של מה זה ״כשר״ במדינת ישראל. גוף כשרות פוגש את הרבנות בפעם ראשונה בזה שהרבנות קובעת את הסטנדרטים. לרבנות יש גוף פיקוח חזק שיכול לשלול סמכות כשרות. וזה הכוח החזק שניתן לרבנות. מה שעד היום ניתן ע"י תיווך של המועצה הדתית בדמות החיבור בין בעל העסק למשגיח ואת הפיקוח- יינתן ע"י גופים פרטיים. כל גופי הכשרות שיקבלו אישור, יוכלו לתת כשרות בהתאם לסטנדרטים אלו ויהיה גוף שיבקר את זה. גוף שנקרא 'ממונה', גוף שאחראי על מנהלות שהוא גם בתיאום עם הרבנות הראשית. כיום בתוכנית המוצעת יש דבר שנקרא מסלול שלושת הרבנים - הרעיון הוא שיש כל שלושה רבני עיר שעוסקים בנתינת כשרות שיכולים להגדיר סטנדרטים על פיהם גוף כשרות יכול לעבוד.
"אני אומר בצורה ברורה מאוד: זה לא החלום שלי! אני לא מעוניין במסלול הזה, אבל כרגע אני נאלץ להיות בנתיב הזה של שלושת הרבנים. אם עכשיו אני אראה שהרבנות משתפת פעולה עם התוכנית, אז אנחנו בקלות נוכל למצוא דרך להורדת המתווה מהתוכנית".
ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית): "מערך כשרות ממלכתי בישראל הוא הפרצוף היהודי של המדינה. הרבנות הראשית שאותה הקים מרן הרב קוק זצ"ל, היא נשמת המדינה היהודית, זה הפרצוף היהודי של המדינה, אין למדינה פרצוף יהודי אחר. השר כהנא התאהב באות כ"ף. כהנא שמך. בזמנך במשרד הדתות הבאת שלוש רפורמות עד כה, כשרות, כותל, כניסה לישראל (גיור). על-ידי שלוש הרפורמות האלה מביא לדבר אחד - להסיר את המונופול של הרבנות הראשית כמו שאתם קוראים לזה מחיינו הציבוריים. ברגע שאתה מסיר את המונופול של הרבנות הראשית מחיינו הציבוריים, הפכת את מדינת ישראל לכ"ף החמישית. מדינת כל אזרחיה".
ח"כ
ולדימיר בליאק (יש עתיד): "מדברים הרבה על יוקר המחיה והרפורמה הזאת היא דוגמה לתיקון העיוות. יש קבוצה שיום אחד החליטה שיש לה מונופול על יהדות, כשרות, חגים, נישואין וכותל. רק היא תחליט. שנים רבות הקבוצה הזאת רק דאגה לשמר את כוחה השלטוני והכלכלי על חשבון הציבור הרחב שמשלם את המחיר. זה נגמר והולך להסתיים".