היום לפני 31 שנה, התרחש איחוד גרמניה מחדש, כששטחי גרמניה המזרחית, שעד האיחוד היו תחת שלטון קומוניסטי, אוחדו לתוך גרמניה המערבית הדמוקרטית.
אחרי הכנעת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, חולקה גרמניה לארבעה אזורי כיבוש. בירת גרמניה, ברלין, אף שהייתה בתוך האזור הסובייטי, חולקה בעצמה לארבעה אזורי כיבוש. הכוונה המקורית הייתה שבעלות הברית המנצחות ימשלו בגרמניה במשותף, אולם עם גבור המתח של המלחמה הקרה אוחדו ב-1949 אזורי הכיבוש הבריטים, הצרפתיים והאמריקנים ליחידה אחת שהיוותה את הבסיס להקמת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה שזכתה לעצמאות מלאה ב-1955.
שתי מדינות גרמניה אחזו בגישות שונות לשאלת האיחוד האפשרי בין המדינות. גרמניה המערבית טענה שהיא היורשת הבלעדית של הרייך הגרמני, ורק לה הזכות לייצג את העם הגרמני. כפועל יוצא מגישה זאת הוטל חרם על גרמניה המזרחית, שהוגדרה בידי שכנתה המערבית כמדינה בלתי לגיטימית תוך מאמץ לבודד אותה בזירה הבינלאומית.
גרמניה המזרחית ניסתה לנתק את עצמה מההיסטוריה הגרמנית. טענתה הייתה שעם כיבוש הרייך הגרמני בידי בעלות הברית ב-1945 חדלה גרמניה מלהתקיים, ושתי המדינות שהוקמו על חורבות הרייך הן מדינות חדשות בלי שום מחויבות וזיקה למדינות הגרמניות של העבר.
עם עליית מיכאיל גורבצ'וב לשלטון בברה"מ, החלה רוח חדשה של רפורמות לנשב בגוש המזרחי, ואיחוד גרמניה, שקודם נראה בלתי אפשרית החל להיראות מציאותי. הרפורמות בגוש המזרחי לא פסחו על גרמניה המזרחית.
ב-9 בנובמבר 1989, נפלה חומת ברלין. הממשלה אולצה להתפטר בעקבות גלי מחאה ציבורית והיחלשות התמיכה הסובייטית בה. במזרח גרמניה נערכו לראשונה בחירות דמוקרטיות במרס 1990, שהובילו להקמת ממשלה לא-קומוניסטית. עם נפילת הקומוניזם, נשללה ההצדקה לקיומה של גרמניה המזרחית כישות נפרדת.
גרמניה אוחדה רשמית ב-3 באוקטובר 1990, וחמש המדינות שהרכיבו את גרמניה המזרחית הצטרפו לרפובליקה הפדרלית של גרמניה. האיחוד גבה מחיר כבד מכלכלתה של גרמניה, והגביר את המיתון בו הייתה נתונה הכלכלה הגרמנית מזה שנים מספר. אחת הסיבות למחיר הייתה ההחלטה ששער ההמרה של המארק המזרחי ייקבע, מסיבות פוליטיות, כשווה לזה של המארק הגרמני, וגרמניה אולצה להזרים השקעות לכלכלה המזרחית החלשה.
רוב העסקים המזרח גרמנים לא יכלו לעמוד בתחרות עם המערב ונסגרו. התעשיה המזרח גרמנית, שבעבר נתמכה ע"י ממשלת מזרח גרמניה, הופרטה ופורקה. כתוצאה, נסקה האבטלה במזרח גרמניה לשיעור גבוה בהרבה מזו שבמערב, וחלק גדול מכוח העבודה המזרח גרמני, במיוחד העובדים המיומנים ביותר, היגרו למערב.
