מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, תובע 292,000 שקל מהעיתון דה-מרקר מקבוצת הארץ בטענת לשון הרע. התביעה הוגשה גם נגד העורכים סיוון קלינגבייל, איתן אבריאל ויפעת שלם והעיתונאי נתי טוקר, בטענה ללשון הרע ברשימת 100 המשפיעים שפרסם העיתון בחודש אוגוסט.
בתביעה, שהוגשה (10.10.21) לבית משפט השלום בתל אביב, נאמר כי בלינקוב דורג במקום השלישי לצידו של שר האוצר, אביגדור ליברמן. בכתבה נאמר כי בתקופת כהונתו הקודמת במשרד האוצר כממונה על התקציב, הוא ניהל קרבות עם בכירי המשרד ובראשם החשב הכללי דאז, שוקי אורן, והממונה על השכר דאז, אודי ניסן. על-פי הכתבה, בלינקוב התנהל כמנכ"ל של המדינה, וראשי האגפים האחרים לא יכלו להסתדר איתו. בשנת 2009 הוא הודח מתפקידו, ולאחר מכן ישב במשך כ-12 שנים כשהוא שותת דם וללא עיסוק משמעותי ("ללא תפקיד ביצועי של ממש") בהמתנה לנקום את הדחתו - נכתב עוד.
עוד נאמר בכתבה, כי ההזדמנות לנקמה נקרתה בדרכו של בלינקוב כאשר מונה למנכ"ל הכל-יכול של האוצר. מינוי זה החל עידן של ניהול היפר-ריכוזי על-ידי מנכ"ל אגרסיבי שלא מהסס לירות, והמונע ממניעים אישיים וזרים, אשר עמדו בבסיס החלטתו לקבל על עצמו את התפקיד, והכל לשם מימוש נקמת הדחתו. עוד נאמר כי כהונתו של בלינקוב נצבעת בצבעים של חוסר יושר ושיקולים בלתי ענייניים ואף זרים, כאשר הוא נתן שירותים לחברות פרטיות, כולל כאלו הקשורות למשרד האוצר, והוא לא מסר גילוי נאות של שירותים אלו - נאמר בכתבה.
לטענת בלינקוב, הוא לא פוטר מתפקידו כממונה על התקציבים אלא התפטר, והטענה כאילו המתין להזדמנות לנקום היא שקרית ומבזה. לדברי בלינקוב, השינויים שבוצעו בפרסום המקורי בעקבות פנייתו, היו נקודתיים ומוגבלים, בוצעו רק במהדורה האינטרנטית ולא במהדורה המודפסת, ועיקרם נוגעים לפרטים עובדתיים שגויים אשר היו מביכים את הנתבעים אילו היו נותרים על-כנם. הוא מצטט את תגובת הנתבעים, ולפיה מדובר בפרסום הכולל מחמאות לגבי הישגיו בנוגע להעברת התקציב וחוק ההסדרים, וכי בכך יש להעיד על העדר כוונת זדון. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אריאלה קרולי ומשה ברהוד, וטרם הוגש כתב הגנה.
