כאשר נושה שבידיו לפחות שישית מערך התביעות נגד חייב מבקש לכנס אסיפת נושים, הנאמן בתיק או הממונה על חדלות פרעון חייבים לעשות זאת ואין להם כל שיקול דעת בנושא. כך קובעת (יום א', 10.10.21) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר.
סעיף 147(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע: "כל נושה רשאי, בהסכמת הנושים של שישית מערך התביעות, ובכלל זה הוא עצמו, לבקש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לזמן אסיפה של הנושים, ולפי זה יזמן הנאמן או הכונס אסיפה כאמור תוך 14 ימים, ובלבד שיוזם האסיפה יפקיד אצל המזמן סכום שיספיק לשלם את ההוצאות של זימון האסיפה". סעיף א' שלפניו קובע, כי "הנאמן רשאי לזמן אסיפות כלליות של הנושים כדי לעמוד על רצונם, והוא חייב לזמן אסיפות במועדים שיורו עליהם הנושים בהחלטה".
בעוד סעיף א' משתמש במילה "חייב", היא איננה מופיעה בסעיף ב'. אולם, קובעת וילנר, לשון הסעיף "מלמדת כי לא נתון למי מהם שיקול דעת בשאלה אם לזמן אסיפת נושים, אם לאו, אלא הם מחויבים לעשות כן בעקבות בקשה הנתמכת על-ידי נושים האוחזים בשישית מערך התביעות, ולאחר שהופקדה ערובה לכיסוי הוצאות זימון האסיפה". לדברי וילנר, מסקנה זו מתבקשת גם ממקומו של הסעיף במארג החקיקה, וכן מתכליתה של החקיקה.
וילנר מסבירה, כי יש טעם רב בכך שלנושים יהיו סמכויות פיקוח על בעלי התפקיד בפשיטת הרגל, וזאת בין היתר באמצעות כינוס האסיפות שלהם. כינוס האסיפות עלול להיות יקר ומורכב, ואף יש למנוע את ניצולן לרעה - והפקודה כוללת מנגנוני איזון המטפלים בבעיות אלו. הסעיף הנדון מונע אסיפות מרובות מדי, בכך שהוא מתנה זאת בדרישת בעלי שישית מן החובות, ומבטיח את המימון בכך שעליהם לממן את כינוסן. לבסוף, אומרת וילנר, פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם הוראותיו המעודכנות של חוק חדלות פרעון, המחייב לכנס אסיפות נושים לבקשת בעלי 25% מן החובות.
וילנר קיבלה את ערעורה של חברת סיירוקס ישראל על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מרדכי כדורי), אשר דחה את בקשתה להורות לעו"ד יוסי ניר לכנס אסיפות נושים בעניינו של דוד עסור. החברה היא בעלת 20% מהחובות, ולכן היא עומדת במגבלה של מעל שישית מן החוב. השופטים יצחק עמית ודוד מינץ הסכימו עם וילנר. את סיירוקס ייצג עו"ד אופק עיני, את עסור ייצגה עו"ד קרן צחי, את הכנ"ר ייצגה עו"ד שרית ליפשיץ-גריידי, ואת בנק אוצר החייל - עו"ד אריאל לאונה.
