רוב הציבור (59%) סבור כי יש לאסור כניסה למקומות ציבוריים ולגבות תשלום על טיפול רפואי בקורונה (57%) על אלו שלא התחסנו מסיבות שאינן בריאותיות. כמחצית אף תומכים בשלילת קצבת אבטלה ממי שמסרבים להתחסן או להיבדק - כך על-פי מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.
עם זאת הרוב (60%) סבורים שגם כשיש מחסור במכונות אקמו אין להעדיף מחוסנים על סרבני חיסון. הנתונים מורים על פערים משמעותיים בין יהודים לערבים, כאשר תמיכת היהודים בכל הסנקציות גבוהה מזו של הערבים.
הציבור חלוק האם המגבלות למניעת הידבקות בקורונה תואמות את המצב: 42% סבורים כי הן מתאימות, בעוד שיעור נמוך במעט (39%) ציינו כי הן חמורות פחות מהדרוש. 14% בלבד השיבו כי ההגבלות חמורות מדי.
סדר עדיפות לשנה הקרובה: בעוד שמעל מחצית מהציבור הערבי (53%) דירגו את המאבק בפשיעה בחברה הערבית כמשימה המרכזית של הממשלה בשנה הקרובה, הרי שבראש סדר העדיפות של הציבור היהודי נמצאת המשימה של ייצוב המשק והכלכלה (35%). יש לציין כי בשלושת המחנות הפוליטיים בתחתית הסולם נמצאת החתירה להסכם עם הפלשתינים (שמאל 8.5%, מרכז 6%, ימין 1%).
הסכנה האיראית: על-רקע העובדה שאירן עומדת כנראה להשיג בקרוב יכולת גרעינית, 45% מהציבור סבורים כי צדקו אלו שתמכו במתקפה צבאית על אירן בשלבים מוקדמים של הפיתוח, בעוד מעט יותר מרבע (27.5%) חושבים כי צדקו אלו שטענו שצריך להגיע עם אירן להסדר שימנע התקדמות ליכולת גרעינית.
אם לאירן תהיה יכולת גרעינית, חלק גדול יותר מהציבור (47%) סבורים כי קיימים סיכויים נמוכים שישראל תותקף בנשק גרעיני במקרה של עימות חזיתי, לעומת 37% החושבים כי יש הסיכויים לכך גבוהים. שיעור גבוה אינם יודעים.
שנה להסכמי אברהם: רוב בציבור (61%) סבורים כי הסכמי אברהם עם בחריין ואיחוד האמירויות מילאו את הציפיות שתלו בהם. פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה כי ששיעור הסבורים כך בימין הוא הגבוה ביותר (71%) בהשוואה למרכז ולשמאל (58% ו-55%) אולי משום שעל ההסכמים מצד ישראל חתם ראש הממשלה הקודם נתניהו. בתוך כך, פחות מחמישית (18%) סבורים כי נאומו של ראש הממשלה בנט באו"ם היה טוב או מצוין.
