היקף הקרקעות לבנייה למגורים ששווקו במסגרת הסכמי הגג בין המדינה לבין הרשויות המקומיות היה שליש בלבד מן היעד - מגלה (יום ג', 19.10.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. שיווק הקרקעות לתעסוקה היה בהיקף 7% בלבד מאלו הכלולות בתוכניות.
באוקטובר 2013 החליטה הממשלה על "הסכמי גג עם רשויות מקומיות לטובת הסרת חסמי שיווק ופיתוח". בהחלטה זו נקבע, כי על משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל להתקשר עם רשויות מקומיות בהסכמים לפיתוח ולשיווק של קרקעות בתחום שיפוטן (הסכמי גג).
בהחלטת הממשלה נקבע, כי הרשות המקומית תתחייב בהסכם הגג לאפשר שיווק קרקע בתחום שיפוטה בקצב שיווק שלא יפחת מ-2,000 יח"ד לשנה (קצב השיווק). כלומר, נכון למחצית השנייה של 2020, היו אמורות להיות משווקות קרקעות לבניית 241,000 יחידות דיור; בפועל שווקו קרקעות ל-80,000 דירות בלבד. בהחלטה לא נקבע מנגנון דיווח לממשלה על אופן יישום ההחלטה. בשנים 2929-2013 לא דנה מועצת רשות מקרקעי ישראל בנושא אי-העמידה בקצב השיווק ובחסמים המונעים את העמידה בו.
בינואר 2021, מועד סיום הביקורת, טרם חתמו משרד הבינוי או רשות מקרקעי ישראל על הסכם גג עם רשות מקומית מיישובי המיעוטים, אף שהממשלה ייחסה חשיבות לכך לקידום הבנייה ביישובי המיעוטים. בספטמבר 2021 (לאחר מועד סיום הביקורת) חתמה רמ"י על הסכם גג עם עיריית אום אל-פחם.
על אף הצורך בהקמתן של 200,000 יח"ד לאוכלוסייה החרדית בשנים 2035-2015, נכון למועד סיום הביקורת לא שווקה שכונה חרדית בשום עיר הטרוגנית שלגביה נחתם הסכם גג. בשלוש רשויות נמצאות בשלבי תכנון שונים שכונות המיועדות לאוכלוסייה החרדית, בהיקף של 2,350 יח"ד (ברמלה ונתיבות) וכן בעכו כחלק מתוכנית "שערי עכו" הכוללת 8,000 יח"ד לכלל האוכלוסייה. במועד סיום הביקורת, תוכניות אלו טרם קודמו לכדי שיווק. אף שחלפו יותר מארבע שנים מהחלטת הממשלה, משרד הבינוי ואגף התקציבים במשרד האוצר טרם גיבשו מערכת תמריצים להכללת שכונות לאוכלוסייה החרדית במסגרת הסכמי הגג.
עד יוני 2020 שווקו בהצלחה 7% בלבד מהקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות בתוכניות שבהסכמי הגג, במונחי מ"ר בנוי. ביותר ממחצית מהרשויות שחתמו על הסכמי הגג עד סוף שנת 2017 (13 מתוך 25) שיעור הקרקעות למגורים ששווקו בהצלחה (לפי מספר יח"ד) מתוך הקרקעות הנכללות בתוכניות שבהסכם היה גדול ב-10% ויותר משיעור הקרקעות למסחר ותעסוקה ששווקו בהצלחה (לפי מ"ר של שטח בנוי לפי התוכניות) מתוך כלל הקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות בתוכניות שבהסכם. עקב ההסתמכות של הרשויות המקומיות במידה רבה על ההכנסות הצפויות להן מגביית ארנונה עסקית, הדבר עלול לפגוע במצבן הפיננסי של הרשויות וביכולתן לספק לתושביהן שירותים ברמה נאותה.