חברת הוט מבקשת (12.10.21) מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את העיצום הכספי בסך 5.7 מיליון שקל שהטיל עליה משרד התקשורת בשל אי-יישום רפורמת הפס הרחב ("רפורמת השוק הסיטונאי"). רפורמה זו חייבה את הוט ובזק לאפשר לחברות מתחרות להשתמש ברשתות הטלפוניה שלהן (ראו קישור משמאל).
לטענת הוט, הליך הפיקוח נולד אגב רצונו של משרד התקשורת ללחוץ עליה להפחית "וולונטרית" את התעריף הסיטונאי שנקבע לה בתקנות. הליך זה נפתח בצורה פגומה - בלא אישור היועץ המשפטי של המשרד. הוא התגלגל לכדי עיצום ניכר, תוך התנהלות בלתי תקינה ובלתי ראויה של משרד התקשורת. הטלת עיצום כספי על תקופה שבה יישמה הוט באופן הדרגתי את החובות אשר הוטלו עליה בשיתוף פעולה עם משרד התקשורת, היא שימוש לא ראוי בסמכות ועומדת בניגוד לעקרון ההגינות.
לדברי הוט, ההליך התבסס על ניסיון לייצר הפרות יש מאין, על שינוי תכוף בהנמקות כאשר התברר שהן חסרות בסיס, ועל חישוב עלות ההפרות בצורה מנופחת, באופן העומד בסתירה לעמדות קודמות של משרד התקשורת עצמו. הטלת עונש כבד מחייבת הסמכה בחוק ותשתית עובדתית ומשפטית, ובכך נכשל משרד התקשורת בעניינה.
לטענת הוט, אין כל קשר סיבתי בין ההפרות לכאורה המופיעות בהחלטת משרד התקשורת לבין התפתחות השוק הסיטונאי על הרשת שלה. לדבריה, ישנן סיבות מרכזיות אחרות המסבירות את ההבדלים שבין התפתחות השוק הסיטונאי על הרשת שלה התפתחותו על רשת בזק. השוק הסיטונאי פועל על הרשת שלה באופן תקין והיא לא הפרה אף אחת מהחובות החלות עליה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אבי ליכט ויפית שלו, וטרם הוגשה תגובת משרד התקשורת.
