"נושא פיצול סמכויות היועמ"ש לא ירד מהפרק. תוך מספר ימים תושלם הקמת ועדת האיתור - ואיזה מודל ייבחר ויובא לאחר מכן לממשלה, ובסופו של דבר ידרוש גם חקיקת כנסת - מדובר פה בתהליך, שאעשה לאחר בחירת היועמ"ש החדש ויחד איתו". כך אמר (יום ה', 28.10.21) שר המשפטים גדעון סער בכנס השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
סער התייחס גם לסיכויי ההצלחה של הוועדה המיוחדת בעניין חוק יסוד: החקיקה והבהיר: "אנחנו מקיימים דיונים, ונגיע לדבר שיש בו חשיבות כשלעצמו - מיפוי אזור ההסכמה והמחלוקת. האם נצליח להשלים? אינני נביא, אבל יש סיכוי גדול יותר שלא נצליח. הפערים הם גדולים, ונדרשת הרבה מאוד נכונות להתפשר מצד מרכיבים עם תפיסות שונות לגבי הסוגיות החוקתיות. אני מקווה שהיא תימצא".
על תזכיר החוק שיזם המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה פקיד אחד יכריע מי יהיה ראש הממשלה, אמר: "הממשלה הזאת לא קמה סתם. המצב היה עד כדי כך חמור שמרצ, תקווה חדשה וימינה יכולות לשבת יחד, ואם היא לא תשנה לטובה חלק חשוב מההסדרים המשטריים כמו בסוגיה הזאת או בסוגיית הגבלת הכהונה, אז היא לא תבצע את תפקידה המהותי".
לדבריו, בכוונתו בשלב זה "להתמקד בחוק יסוד: זכויות במשפט. אם אצליח להעבירו, לראשונה מזה שלושים שנה זכויות האזרח בחקירה ובמשפט יעלו למעמד של זכויות חוקתיות. האם מישהו יכול לדמיין את ארה"ב בלי הזכות להליך הוגן לדוגמה? לכך חשיבות מכרעת, ולכן אנחנו כבר נמצאים בשלב מאוד מתקדם של גיבוש תזכיר החוק, ובחודש הבא הוא יופץ להערות הציבור. שוחחתי עם מספר אנשים רלוונטיים לקידום החוק בממשלה, ואני מאמין שיש סיכוי טוב להעביר אותו".
בנוגע להוספת סעיף השוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הדגיש כי הצעת החוק שהגיש בעבר עם ח"כ צבי האוזר מתמקדת בשוויון זכויות הפרט. כלומר, מדינת העם היהודי המקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה. עם זאת, יש פער מסוים בעניין הזה מבחינת סיעת ימינה, ואולי גם סיעות אחרות שהיו רוצות ללכת לכיוונים אחרים - למשל תיקון חוק הלאום. אבל אנחנו עומדים מאחורי ההצעה שלנו".
לסיכום, ציין שר המשפטים כי "יש דה-לגיטימציה לממשלה שנבחרה ומכהנת מכוח אמון הכנסת, דה-לגיטימציה לכנסת לחוקק כשמדובר בחוק שלא נראה למישהו, ודה-לגיטימציה לרשויות אכיפת החוק אם הן פועלות נגד מישהו. כל הרשויות צריכות לדעת להתמודד עם ביקורת כשהיא מנומקת, אבל אני מדבר על קמפיינים פרועים. וכאשר מי שעושה אותם אוחז גם במוסדות השלטון, זה כבר דבר מאוד מסוכן. התרחקנו מהדבר הזה מרחק מסוים, אבל איננו יודעים מה צופן העתיד, ולכן אני אומר שעשינו את הצעד הראשון, אבל עדיין לא יצאנו לחלוטין מהמשבר".
לפניו קרא נשיא המדינה יצחק הרצוג לאיזון בין הרשויות, והזמין אותן להתכנס בבית הנשיא. לדבריו, "שיח כזה ימפה את הפערים ואת מערכת יחסי הכוחות, כי כל אחת מהרשויות חושבת שהיא הנחלשת במצב הנוכחי, למרות שלא תמיד זה נכון. יש היום בקרב המערכת הפוליטית והגורמים שמלווים אותה תחושה של היחלשות הכנסת, שאולי נובעת גם מהוויכוחים הפוליטיים בתוכה. טוב ונכון שהמערכת תחזור לפעילות מלאה ויהיה שיח בין קואליציה לאופוזיציה".
מזוז: הפיצול יגרום נזקים כמעט בכל מישור בכנס דיבר גם שופט ביהמ"ש העליון בדימוס והיועמ"ש לשעבר, מני מזוז. הוא התייחס לסוגיית פיצול את תפקיד היועמ"ש לממשלה, וציין מוע הוא מתנגד לה:
"הפיצול יגרום נזקים כמעט בכל מישור. הדבר הראשון ואולי הכי חשוב, הוא שזה יוביל באופן ודאי ומיידי לפוליטיזציה של התפקיד. מאז קום המדינה תפקיד היועמ"ש בנוי על העיקרון שהוא איש מקצוע א-פוליטי ובלתי תלוי, מה שנגזר ישירות מכך שהוא עומד בראש התביעה הפלילית. ועדת אגרנט מ-62' קבעה שתפקיד היועמ"ש הוא תפקיד מעין שיפוטי, שאינו מייצג בפעילותו את הממשלה אלא את העם, ולכן ברור שהוא לא יכול להיות מינוי פוליטי. זה המחסום מפני רצון של הממשלה מזה שנים למנות יועץ פוליטי "בראש שלנו".
לדבריו, פיצול התפקיד יפיל את המחסום, "ואז ברור לחלוטין שהיועמ"ש יהפוך למינוי פוליטי, וההכרעות וחוות הדעת שלו יהיו כמעט חסרות ערך. יהיה לנו ראש תביעה, שעדיין לא ברור איך נשמור על עצמאותו, שיהפוך לחזית שתוקפים, שהיום יותר מוגנת, ולא נרוויח מזה שום דבר", הבהיר מזוז. הוא הוסיף כי "גם הממשלה לא תרוויח מכך כלום, כי זה יפגע בעבודה השוטפת שלה. היום כשהממשלה רוצה לקדם נושא החלטה בממשלה או בוועדת שרים היא יודעת בוודאות כמעט מלאה שאם היועמ"ש סמך את ידו על ההחלטה ואמר שאין בעיה משפטית, ההסתברות שההחלטה תימנע בעתיד על-ידי בית משפט מאוד קטנה. לעומת זאת, אם יהיה יועמ"ש פוליטי, הממשלה תקבל החלטות ואחר כך תיתקע חודשים בבתי משפט".
לדברי מזוז הסוגיה המשפטית החשובה ביותר על סדר היום המשפטי היא "קידום והשלמת חוק יסוד החקיקה". "זה קריטי כדי להגדיר את יחסי הגומלין בין המערכת המשפטית לציבורית פוליטית, אבל הרצון להגיע למודל אופטימלי בעניין הזה הוא מנותק מהמציאות. כדי לצנן את העימותים ולהסדיר את מערכת היחסים שווה גם לשלם מחיר - ואני לא חושב שפסקת התגברות היא רעיון מופרך. למרות שהוא לא מקובל בעולם הרחב, במציאות הישראלית של חוקה חלקית מקרטעת שהתקבלה בתהליך חריג, זה פתרון לא גרוע לתקופת ביניים, עד שהחוקה מושלמת ומתייצבת", אמר.
