עו"ד אייל בסרגליק, מן הידועים בתחום הפלילי, איחר ללא הצדקה לדיון בתביעה שהגיש נגדו לקוח לשעבר, ספג ביקורת והוצאות, ביקש לפסול את השופט - ובקשתו נדחתה (יום ה', 28.10.21) בידי נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות.
הלקוח, יצחק אלימלך, הגיש תביעה קטנה נגד בסרגליק לבית משפט השלום בתל אביב. בסרגליק לא הגיש כתב הגנה במועד, ניתן פסק דין נגדו, למחרת הוא ביקש לבטלו והרשם הבכיר מיכאל שמפל נענה לבקשה תוך שהוא מחייב אותו בהוצאות בסך 500 שקל. בסרגליק לא התייצב במועד לדיון שנקבע ל-12.7.21, שמפל קבע שמדובר ב"זלזול בלתי מתקבל על הדעת" מצד עורך דין במקצועו ושב וקיבל את התביעה.
בסרגליק ביקש לבטל גם פסק דין זה, בנימוק שנתקל בפקקים בלתי צפויים, ושמפל נענה תוך ביקורת חריפה עליו: "לו סבר [בסרגליק], כי ביהמ"ש יישב וימתין עד אשר ימצא לנכון, בזמנו החופשי, להתייצב לדיון - טעות בידיו". הוא חייב אותו לשלם לאלימלך הוצאות בסך 750 שקל ואת אותו סכום לטובת אוצר המדינה, בשל בזבוז זמן שיפוטי יקר בהכנה לתיק וב-90 הדקות שהוקצבו לו ואשר "נזרקו לפח" כלשונו.
היה ראוי לנסח אחרת חודשיים מאוחר יותר וחודש לפני הדיון המחודש ביקש בסרגליק מ-שמפל לפסול את עצמו, בטענה שזלזל בהסבריו, "לא גילה כל אנושיות כלשהי" כלפיו, מעניק יחס מועדף לאלימלך למרות שמדובר בעבריין, התעלם מכך שאיחר בשל גורמים שלא היו בשליטתו ונתן פסק דין נגדו למרות ששמע ממזכירתו שהוא בדרך לאולם. לטענת בסרגליק, ייתכן שגישתו של שמפל כלפיו נובעת מכך שהוא עורך דין אשר מצטייר "כמי שקל יותר להטיל עליו אחריות או הוצאות אף ללא מתן זכות הטיעון". הוא גם ציין, כי הגיש תלונה נגד שמפל לנציב התלונות על שופטים, אורי שהם.
שמפל דחה את הבקשה באומרו, כי בשיהוי כדי לדחות אותה. לדבריו, אין יסוד לטענות כלפיו - ועובדה שביטל שני פסקי דין שנתן נגד בסרגליק. החלטתו בדיון השני אומנם נוסחה "בלשון חריפה, מעט צינית ואף מעט 'מחנכת' וייתכן, בראייה לאחור, כי מן הראוי היה לנסחה אחרת", אך היא לא הייתה פוגענית. שמפל הדגיש שאינו מזלזל ב-בסרגליק, אם כי עודנו סבור שהתנהגותו הייתה בלתי ראויה.
בדחותה את ערעורו של בסרגליק אומרת חיות, כי אכן ההחלטה השנייה נוסחה בלשון קשה וראוי היה לנסח אותה בצורה אחרת, אך "לא כל התבטאות שטוב היה אלמלא נאמרה תצדיק את פסילת המותב, ועילת פסלות תקום רק במקרים חריגים שבהם ההתבטאויות הן בעלות אופי מובהק ונחרץ אשר מוביל למסקנה שאכן קם חשש למשוא פנים מצד המותב". המקרה הנוכחי אינו כזה, ההחלטות של שמפל אינן מעידות על משוא פנים, ואם יש ל-בסרגליק טענות כלפיהן - המקום להעלותן הוא ערכאת הערעור. גם הגשת התלונה נגד שפמל אינה מצדיקה את פסילתו, מוסיפה חיות. לבסוף היא אומרת כי רבות מטענותיו של בסרגליק לוקות בשיהוי לו לא ניתן הסבר.
