שבוע לאחר שניתן פסק הדין נגדה בבית המשפט המחוזי מרכז, מדווחת חברת טבע (יום ג', 2.11.21), כי משמעותו היא תשלום מיסים בישראל בסך 350 מיליון דולר - 1.1 מיליארד שקל. אם החיוב יעמוד על-כנו, זהו אחד מתשלומי חובות המיסים הגדולים בתולדות המדינה (ראו קישור משמאל).
טבע אומרת בהודעתה לבורסות בניו-יורק ובתל אביב, כי היא בוחנת את משמעותו של פסק הדין, וכי בדוחות הרבעון השלישי של 2021 ביצעה "הפרשה לחלק משמעותי מסכום זה". עוד עולה מהודעתה של טבע, כי בבית המשפט תלוי ועומד ערעור נוסף שלה על חיובי מס בשנים 2016-2013. ערעורי מס מתנהלים בדלתיים סגורות ולכן לא ניתן לדעת מהו הסכום שבמחלוקת.
פסק דין של השופט שמואל בורנשטין עסק בעיקר ברכישת ארבע חברות זרות בסכום כולל של 16.9 מיליארד דולר בשנים 2011-2006. למימון רכיב המזומן של העסקות, השתמשה טבע ב"מחסנית" בת 25.8 מיליארד שקל - הסכום שנותר מן הרווחים בהם לא השתמשה בעבר ("רווחים כלואים"), ועליהם שילמה מס מופחת של 1.7 מיליארד שקל. בסך-הכל השתמשה טבע בעסקות אלה ב-12.8 מיליארד שקל מתוך ה"מחסנית".
המחלוקת עם פקיד השומה הייתה, האם העברת הכספים לחברות-בנות שהוקמו לביצוע הרכישות הייתה פטורה ממס על-פי החוק לעידוד השקעות הון, או דיבידנד החייב במס בשיעור של 15%. השאלה הייתה האם המס חל רק בהעברת כספים "למעלה" (אל בעלי המניות), כגישתה של טבע, או שמא גם "למטה" (לרכישת חברות-בנות), כגישתה של טבע. בורנשטין קיבל את עמדתו של פקיד השומה.
בורנשטין דחה את ערעורה של טבע בסוגיה נוספת בעלת השלכות כספיות ניכרות: כיצד יש לראות את יתרות הזכות הרשומות בספריה של טבע לטובת חברות-הבנות שלה. טבע טענה, כי מדובר בכספים המיועדים לשימושה וכי ניהול החשבונות המשותפים של חברות הקבוצה נועד להעניק לה יתרונות לגודל. פקיד השומה טען, כי מאחר שהכסף אינו מועבר לחברות-הבנות - יש לראותו כדיבידנד ששילמו לטבע, שהיא בעלת השליטה בהן. המחלוקת נגעה בעיקר ליתרות בסך 3.6 מיליארד שקל השייכות לחברת-הבת אסיא, ובורנשטין קיבל את עמדתו של פקיד השומה.
