חברת ההשקעות מיטב-דש מערערת (14.11.21) לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר חייב אותה לפני חודשיים להשיב מאות מיליוני שקלים לעמיתים באחת מקופות הגמל שבניהולה. מיטב-דש אומרת כי מדובר ב-400 מיליון שקל שעליה להשיב לשתי קבוצות של עמיתים - שכירים/עצמאים שהצטרפו לקופה עד אוקטובר 1977 וכל עמיתיה שהיו אנשי קבע בצה"ל.
מיטב-דש גמל ופנסיה רכשה ביוני 2007, בעקבות רפורמת בכר שחייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל שלהם, קופת גמל של
בנק הפועלים בשם "תגמולים" תמורת 31 מיליון שקל. הקופה לא גבתה במשך עשרות שנים דמי ניהול מהעמיתים בה. שלושה חודשים לאחר הרכישה החלה מיטב-דש לגבות מהעמיתים דמי ניהול, כך שבתוך כשנה החזירה את מלוא ההשקעה ואף מעבר לכך. השופט
מיכל אגמון-גונן קיבלה את טענת התובעים, לפיה גביית דמי הניהול הייתה בניגוד להסכמים בין הקופה לעמיתים לפני רכישתה, שכן מיטב-דש התחייבה בהסכם הרכישה ליטול על עצמה את כל התחייבויות הקופה כלפי העמיתים (ראו קישור משמאל).
בערעור נאמר כי ברור שהקופה רשאית לגבות מחבריה דמי ניהול ואף להעלותם. לפני הרכישה דמי הניהול עמדו על אפס, הקופה מימשה את זכותה לגבות דמי ניהול לאחר הודעה מראש והעמיתים יכלו לעבור לקופה אחרת. לטענת מיטב-דש, פסק הדין "חותר תחת כללי יסוד כלכליים בסיסיים", שכן הוא מחייב את הקופה להעניק לעמיתיה חינם שירותי ניהול הכרוכים בהוצאות משמעותיות. פסק דינה של אגמון-גונן "נגוע בשגגות מהותיות, תוצאתו אינה סבירה ומן הדין לבטלו".
עוד טוענת מיטב-דש, כי פסק הדין חותר תחת עקרונות רפורמת בכר, וכי יישום הגישה שבבסיסו ימנע רפורמות עתידיות. הוא נוגד את תקנות קופות הגמל ומתעלם מאופיין הקבוצתי של קופות הגמל, נטען עוד. לדברי מיטב-דש, ההסכמים עליהם הסתמכה אגמון-גונן התרוקנו מתוכן לאורך השנים, מאחר שההסדרים שנקבעו בהם הפכו לבלתי חוקיים או לבלתי רלוונטיים. הקופה ביטלה כדין הסכמים אלו בשל שינוי נסיבות מהותי, ובכל מקרה - גביית דמי הניהול לא הייתה הפרה של חובת האמונים שלה כלפי עמיתיה.
