ועדת הכלכלה קיימה לאחרונה (17.11.21) דיון בתיקון לחוק הניקוז והגנה משטיפונות, בו נחשף הצורך בהיקף תקציבי גדול במיוחד. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, אמר כי "ניקוז מי גשמים הוא עסק יקר וחשוב, והכרחי לשמירה על חיי-אדם ורכוש, כדי לוודא שטרגדיות העבר לא יחזרו. החוק משנת תשי"ז (1957) זקוק לריענון ותקצוב כדי שיענה על הצרכים. עדיין נותרו בהצעת החוק שהוגשה לוועדה סמכויות לרשויות המים - למרות שהמפקח הוא משרד החקלאות". הוא קרא למשרדי החקלאות ורשות המים לגבש הצעה מוסכמת לגבי סמכויות והפרדת הפיקוח.
לדברי ערן אטינגר, סמנכ"ל משרד החקלאות, בנוסף לפגיעה בשכונות ותיקות וחדשות בערים - הרי שמיזמי פיתוח רבים מתמהמהים עקב חוסר ניקוז ראוי. חברות הביטוח שילמו בשנים האחרונות 2.5 מיליארד שקל על נזקי שיטפונות, הבינוי המתרחב בארץ הופך שטחים מחלחלים לשטחים אטומים ומגביר את הבעיה, ולפי דוח מבקר המדינה נדרשים כ-6 מיליארד שקל לכל מיזמי הניקוז הנדרשים בארץ. אנו עלולים לספוג כמות גדולה של גשם - ולשלם מחיר על הזנחה רבת-שנים. אטינגר הוסיף כי בשנת 2021, התקציב השוטף והתחזוקה עמד על 269 מיליון שקל, תקציב שלדבריו, אינו עומד עם המצב הנדרש. הצעת החוק מציעה הגדלת תקציבי הפיתוח - סמכות להעביר עד 20% ממכסות רשות מקרקעי ישראל מהתקציב השוטף לתקציבי הפיתוח.
גלעד קצר, רכז מים וחקלאות באגף התקציבים באוצר, אמר כי "הצעת החוק הזאת היא חלק ממהלך מאוד גדול בעולם הניקוז, בעלת הקצאה משמעותית תקציבית לעומת שנים קודמות. משרד האוצר מדבר על הגדלת התקציב פי 2.5 במהלך חמש השנים הקרובות".
מפעלי ניקוז ע-חשבון הרשויות עמיחי דרורי, מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני במרכז השלטון המקומי, טען כי "אנו רואים למעשה שימוש בדרך עקיפה על-מנת להקים מפעלי ניקוז על חשבון הרשויות. גם 6 מיליארד שקל לא יפתרו את כל הבעיות".
עו"ד אסף בן לוי, יועץ משפטי מהחברה להגנת הטבע טען כי "יש לקדם פתרונות מבוססי-טבע ולא פתרונות הנדסיים", ולטענתו החוק צריך להתחשב בסביבה ולמצות פתרונות סביבתיים טבעיים.
עו"ד תהל ברנדס, סגנית היועצת המשפטית ברשות המים והביוב, ציינה כי הצעת התיקון לא עונה על כל הצרכים, ובעבר גיבשנו תיקון שכלל גם את ההפרדה בסמכויות בין רשות המים למשרד החקלאות - אך כרגע ניתן לקדם רק חלק מהחוק.
