תוצריה של בדיקת טענות להטרדה מינית במקום עבודה נהנים מחיסיון - קובעת לראשונה שופטת בית הדין הארצי לעבודה,
לאה גליקסמן. זהו חיסיון יציר הפסיקה, ולכן הוא יהיה יחסי ובית המשפט יוכל להסירו בנסיבות מסוימות, כאשר גליקסמן אף משרטטת את השיקולים שיופעלו בהחלטה זו.
התקנות לבדיקה חיצונית של טענות להטרדה מינית קובעות, כי למתלונן, לנילון ולמעסיק יימסרו ממצאיה בלבד ולא העדויות והראיות שנאספו במהלכה - אם כי אין בכך כדי להטיל עליהם חיסיון. אולם, ממשיכה גליקסמן, "שיקולי מדיניות מצדיקים קיום הליכי בדיקת הטרדה מינית בסודיות... אין צורך להכביר מילים על כך כי חשש של המתלוננות והעדים כי מידע שמסרו במסגרת בירור התלונה ייחשף ירתיע מהגשת תלונה ויקשה על השגת שיתוף פעולה של עובדות ועובדים במקום העבודה בהליך הבירור, במיוחד עת הנילון הוא בעמדה בכירה בארגון.
"זאת ועוד. מטבע הדברים בהליך הבירור של תלונה על הטרדה מינית נמסר מידע אינטימי, וחשש כי מידע מסוג זה ייחשף יפחית משמעותית את הנכונות למסור מידע בהליך הבירור. על כן, לטעמנו, לא יכול להיות ספק כי לחשיפת מידע ומסמכים מהליך בירור תלונה, יהיה 'אפקט מצנן' למנגנון בירור התלונה שנקבע בחוק ובתקנות, וכפועל יוצא מכך פגיעה בטיפול ובמניעת התופעה של הטרדה מינית במקומות העבודה".
החיסיון יוסר במקרה בו "הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה", אך גליקסמן מדגישה, כי "נדרשים טעמים בעלי משקל משמעותי להצדקת הסרת החיסיון. זאת ועוד. גם אם הוצגו טעמים המצדיקים את הסרת החיסיון, יש לשקול את היקף הסרת החיסיון ולצמצמו למידה הדרושה, דהיינו רק לאותם מסמכים לגביהם מתקיימים הטעמים המצדיקים את הסרת החיסיון". בבואו לקבוע האם להסיר את החיסיון, על בית המשפט להביא בחשבון את הרלוונטיות של המידע למחלוקת שבפניו, לבחון את היקף הפגיעה בפרטיות, לבדוק אם יש חלופות לאותו מידע חסוי וכמה ממנו יש לגלות.
גליקסמן גם קובעת, כי למי שקיים את הבדיקה יש מעמד בהליך בעת הדיון בהסרת החיסיון, שכן הוא אשר הבטיח את הסודיות למתלוננים ולעדים. לכן, מבצע הבדיקה יכול לערער על החלטה לחשוף את החומרים שאסף, גם אם לא היה צד פורמלי לדיון אשר קדם להחלטה זו.
ההחלטה התקבלה לפני חמישה שבועות והותרה לפרסום היום (5.12.21).הוא נוגעת לבדיקה שערכה הנשיאה בדימוס של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע,
אורלי סלע, בעקבות טענות להטרדה מינית מילולית מצד בכיר במקום עבודה מסוים (כל השמות נאסרו לפרסום). בית הדין האיזורי בתל אביב (סגן הנשיא דורי ספיבק) הורה למסור חלק מן החומר לעובדת לשעבר, הטוענת שהייתה קורבן להתעמרות והטרדה מינית מצד אותו בכיר, אך סלע ערערה על ההחלטה. גליקסמן קיבלה חלקית את הערעור וקבעה, כי יימסרו לצדדים רק קטעי עדויותיהם שבהם התייחסו לאירועים ששניהם היו מעורבים (או נטען שהיו מעורבים) בהם ולמערכת יחסי העבודה ביניהם.
השופטים
סיגל דוידוב-מוטולה ו
רועי פוליאק ונציגי הציבור שמואל ויסמן וצבי טבצ'ניק הסכימו עם גליקסמן. את סלע ייצגו עוה"ד דורי קלגסבלד, זמיר בן-בשט ואוריה זיו-און; את התובעת ייצגו עוה"ד
סיגל פעיל,
זוהר גיפס ואלינור יעקובי; את הבכיר ייצגו עוה"ד
שלמה בכור,
נבות תל-צור, יצחק פורת ואסף הורניק; ואת המעסיק - עוה"ד
יעל דולב והילה הרביץ-קוסיאק.
