ביהמ"ש המחוזי נגד היועץ המשפטי בנוגע לצו הורות פסיקתי

"המערער לא יכול לעשות את מלאכתו קלה, להימנע מבקשה לקיום הליך חקירות במסגרת הוכחות ולדרוש קבלת תסקיר במקום לקיים קודם בירור עובדתי בבית המשפט". כך אומר (6.12.21) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב על התנהלות היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות באי-כוחו) בנוגע להכרה בשתי בנות זוג כאימהות הדדיות לילדיהן. השתיים חיות יחדיו מאז 2010 והולידו שלושה ילדים מתרומות זרע. בשנת 2019 ביקשו מבית המשפט למשפחה בתל אביב להכיר בהן הדדית כהורים לילדיהן. היועץ המשפטי תמך בבקשה רק לגבי הבן שנולד באותה שנה, וטען שיש צורך בתסקיר עובד סוציאלי לגבי שתי הבנות שנולדו בשנים 2012 ו-2013, משום שהבקשה הוגשה למעלה משנה לאחר שנולדו. השופט יחזקאל אליהו דחה את עמדתו של היועץ, ושילה דחה את ערעורו. שילה אומר: "המערער [היועץ המשפטי] בחר שלא לחקור את המשיבות על התצהירים שהן הגישו בתמיכה לבקשתן וכפי שקבע ביהמ"ש קמא, המערער לא כפר בעובדות שפירטו המשיבות בבקשתן. ככל שסבר המערער שהעובדות שפירטו המשיבות במסגרת בקשתן אינן נכונות, היה עליו להתכבד ולבקש לקיים דיון הוכחות לצורך בחינת המסד העובדתי שעליה נשענה בקשת המשיבות. "...אם המערער היה סבור שקיים ספק באמיתות טענת המשיבות שהן חיו כבנות זוג ידועות בציבור כמה שנים לפני שנולדו הקטינים או שהן לא הסכימו לפעול למימוש ההורות במשותף טרם שכל אחת מהן הרתה, חזקה שהיה מבקש לבחון זאת בטרם שהסכים למתן צו הורות ביחס לקטין. הסכמתו המהירה והבלתי מסויגת למתן צו הורות ביחס לקטין, מלמדת שטענות המשיבות לא העלו אצל המערער כל פקפוק בנכונותן".

אין מקום לדרישה גורפת

שילה דוחה את עמדת היועץ, לפיה יש צורך בתסקיר בשל העיכוב בהגשת הבקשה, באומרו שההסבר שנתנו השתיים מתקבל על הדעת: כאשר נולדו שתי הבנות, לא היה קיים המסלול של צו הורות פסיקתי אלא רק המסלול של אימוץ, בו לא יכלו לפעול משום שאחת מהם אינה יהודייה. שילה ממשיך למתוח ביקורת על עמדת היועץ: "וכי קיים חשש לפגיעה בטובת הקטינים דווקא במקרים שבהם היה שיהוי בהגשת הבקשה? יש לבחון כל מקרה לגופו ולברר מה הייתה הסיבה לאיחור ולא לקבוע דרישה גורפת לקבלת תסקיר רק עקב העובדה שהבקשה הוגשה זמן ארוך יותר ממועד הלידה. אין להחיל הנחיה גורפת לגבי כלל הבקשות לצווי הורות באשר הן. יש לברר האם הגשת הבקשה בשיהוי מהווה אינדיקציה לכך שהבקשה מלאכותית או שמא ההשתהות בהגשתה אירעה בגין נסיבות סובייקטיביות פרטניות כמו במקרה דנן או מסיבה אחרת כגון חסרון כיס או חוסר נגישות לייעוץ משפטי. עוד יש לבדוק, האם ניתנו בעבר צווי הורות פסיקתיים לילדים אחרים של בני הזוג ללא התנגדות". בהקשר זה הוא אומר כי היועץ המשפטי אינו יכול לעשות את מלאכתו קלה ולהימנע מבירור עובדתי. שילה מדגיש, כי לא בכל מקרה של צו הורות פסיקתי יש צורך בתסקיר עובד סוציאלי, אלא רק אם בית המשפט סבור שיש חשש שמתן הצו יפגע בקטין. "דרישה אוטומטית להגשת תסקיר בכל מקרה, אף שבא-כוח היועץ המשפטי לא רואה ולו צל צילו של ספק כי בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי מתפקד בפועל כהורה מיטיב לכל דבר ועניין, אינה במקומה".

"אכיפה בררנית" וטענה תמוהה

שילה מוסיף: "ידיהן של העובדים הסוציאליים עמוסות עבודה. אין הצדקה להטיל עליהם עריכת תסקירים שאינם נחוצים. תיקים רבים שבהם יש נחיצות רבה לקבלת תסקיר ממתינים לעיתים זמן רב עד שמוגש תסקיר. יש לעשות שימוש נכון ומושכל במשאב היקר והחשוב של העובדים הסוציאליים שמשרתים נאמנה ציבור גדול המשווע להתייחסותם ולעריכת תסקיר בעניינם. כמו-כן, אין גם צורך להתערב בחייהם ובפרטיותם של בני או בנות זוג, שעה שאין לכך כל צורך ואין חשש ולו קל שבקלים שיש מקום לבחון אותם". עוד מציין שילה, כי היועץ המשפטי לא הכחיש את טענת האימהות, לפיהן במקרים רבים אחרים הוא לא ערער על מתן צו הורות פסיקתי בלא תסקיר של עובד סוציאלי, "ואכן קשה להלום 'אכיפה בררנית' דווקא ביחס למשיבות". הוא מביע תמיהה על טענת היועץ, לפיה התסקיר מהווה "מעין ביטוח" למקרה של סכסוך בין השתיים ולבקשה של אחת מהן לבטל את צו ההורות. שילה מזכיר, כי "צו הורות פסיקתי דינו כדין הורות גנטית ולא מדובר בהורות 'פריכה' שניתן לבטְלהּ". סגן הנשיא שאול שוחט והשופטת עינת רביד הסכימו עם שילה. היועץ המשפטי חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את היועץ המשפטי ייצגה עו"ד ענת בר-אילן, ואת האימהות - עו"ד דניאלה יעקבי.