חוקרי להב 433 שעסקו בתיקי נתניהו לא היו מעוניינים לשמוע חלק מדברי החשודים והעדים - טוען (יום ב', 20.12.21)
ניר חפץ בהמשך חקירתו הנגדית בתיק 4000. הוא גם מאשים את החוקרים בהיטפלות חסרת צדקה אל
איתן צפריר, שהיה ראש מטהו של
בנימין נתניהו במשרד התקשורת בשנת 2015.
פרקליטו של
שאול אלוביץ, עו"ד
ז'ק חן, הציג לחפץ את פגישותיו בעניינים עסקיים פרטיים עם אלוביץ בשנת 2014, לפני המועדים עליהם דיבר במשטרה. חן הסביר, שחשוב לו להראות שחפץ קידם במקביל אינטרסים אישיים שלו אצל אלוביץ. חפץ אמר כי ייתכן שטעה בחודשים בודדים במועדי הפגישות, אך עמד על כך שמאז התפטרותו של
גדעון סער ממשרד הפנים ומעברו של
גלעד ארדן ממשרד התקשורת למשרד הפנים - אלוביץ הזמין אותו לפגישות אך ורק "כי הוא מודאג מי יהיה שר התקשורת הבא והוא רוצה לבחוש בזה. הוא זינק על הדבר הזה ורצה שר תקשורת שיהיה נוח לו. יכול להיות שבשוליים של פגישה כזו עלה גם נושא שלי, אבל כשאני הגעתי פעם אחר פעם למשרדי
יורוקום או לביתו - זה היה לבקשתו".
"הטלפונים בוואלה התנקזו לישועה" עוד אמר חפץ כי הוא בטוח שהפגישה הראשונה עם אלוביץ אותה קיים בשליחותו של נתניהו, הייתה ב-3.9.14 - פגישה אותה הגדיר "כינון היחסים". חפץ הוסיף: "אם אתה חשוב שהטייקון מספר אחת במשק, שאול אלוביץ, פוגש את הבחור הנחמד הזה חפץ, שהוא בעיקר לשעבר באותה תקופה, ארבע פעמים בחודש בגלל עסקיו האישיים של חפץ ולא בגלל ששלח אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו - אולי את הלא חי פה באזור. הוא פגש אותי בספטמבר כי הייתי שלוחו של בנימין נתניהו, נקודה. אתה נותן לי יותר מדי קרדיט".
חן: "האם לפיכך זו המדיניות לפגוש את מי שמשפיע?". חפץ: "כן, זו המדיניות של נתניהו שגם אני מאמין בה". חן: "וזה גם לא רק בהקשר של נתניהו. אתה יודע שיש התערבויות של בעלים ומנכ"לים בהקשרים אחרים מימיך בתקשורת". חפץ: "יש מכל וכל, אבל אצל נתניהו זה ממש דפוס פעולה". חן: "אבל פניות למנכ"לים ולבעלים יש". חפץ: "יש בלי סוף". חן: "ולכן אם
אילן ישועה בא ואמר שאין דבר כזה ולא מקובל לפנות למנכ"ל של אתר, אתה לא מסכים עם האמירה הזו".
חפץ: "לא, זה שקר וכזב. קל וחומר במקרה של ישועה, שבנה סביבו את המערכת של וואלה כך שכל הטלפונים יתנקזו אליו. הוא בנה את מבנה הכוח הפנימי של וואלה כך, שכל הטלפונים יזרמו אליו. פוליטיקאים מהר מאוד יודעים על איזה צד של הלחם מרוחה החמאה ומקצרים את התהליך. לכן אם ישועה לא קיבל בשנה 100 פניות מהסוג הזה, זו שנה מאוד דלה. זו בצורת. זה קורה גם בכלי תקשורת אחרים".
גישש האם וואלה למכירה בהמשך אישר חפץ, כי חלומו האמיתי היה להיות בעלים של איש תקשורת, וכי גישש פעמיים אצל אלוביץ - בשליחותו של דוד דוידוביץ - האם וואלה עומד למכירה, ונענה בשלילה. עוד אישר, כי בשלהי 2014 הציע לאלוביץ לשכור אותו כיועץ לחברת בזק. חפץ סיפר, כי בפגישה שנועדה לכך השתתפה במפתיע מנכ"ל בזק דאז,
סטלה הנדלר, אשר ניסתה להפעיל אותו מול נתניהו בענייני רגולציה - בקשה ש"הדהימה אותי ופוצצה אותי", משום שכלל לא עסק בכך.
בהקשר של ענייניו הפרטיים אמר חפץ, כי "החשודים ואני הגענו לא פעם ולא פעמיים לצמתים שהם [החוקרים] לא רצו שאמשיך, ולפעמים עצרתי ולפעמים לא. הייתי שם נטול אג'נדה. החלטתי לענות הכל אמת. לא רציתי שאף אחד יורשע; פשוט רציתי להגיד אמת וללכת הביתה. היו מקרים, זה אחד מהם, שהם לא רצו לשמוע. לא אגיד שהיו עשרות מקרים כאלה, אבל היו כמה מקרים כאלה. למשל: דברים רגולטוריים ששלח אותי נתניהו לעשות לערוץ 20. הם עצרו אותי, לא רצו לשמוע".
בנושא העסקתו בידי בזק אמר חפץ, כי כבר היה הסכם חתום לפיו ייעץ לחברת
בזק בינלאומי תמורת 48,000 שקל בחודש, אך הוא חזר בו מספר ימים לאחר החתימה (באפריל 2015). "הייתה פנייה של כתב התקשורת של גלובס, גדי פרץ, וזה הבהיל אותי, כי זה כותרת ראשית בעיתון: שאני מייעץ גם לנתניהו וגם לאלוביץ. החשש לא היה שזה בלתי חוקי; הרבה לקוחות של משרד [עורכי הדין] שמרון-מולכו [עורכי דינו של נתניהו] עושים את זה. אבל יש חלקים בתקשורת שהיו עושים מזה סיפור גדול, ולכן לא רציתי את המהומה הזו".
לבסוף תיאר חפץ את העימות שערכו החוקרים בינו לבין צפריר: "מאוד לא נעים, אני גם שיתפתי את [החוקר] ניר שוורץ שזה היה לי קריעת ים סוף להתעמת עם אדם שאהבתי והערכתי. לקחו מישהו חף מפשע ועלו עליו במכבש. אני יכול לעמוד בדברים האלה, הוא לא יכול. לא כל נפש יכולה לעמוד בדבר הזה. הם ריסקו אותו".
