חפץ: החוקרים ניסו לתעל אותי לתאריך שלא זכרתי

חוקרי להב 433 ניסו לשתול בתודעתו של ניר חפץ תאריך כוזב של פגישה מרכזית בינו לבין בנימין נתניהו בענייניו של שאול אלוביץ - טוען (יום ג', 21.12.21) סניגורו של אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, בהמשך חקירתו הנגדית של חפץ בתיק 4000. חפץ העיד, כי מחק בצורה קבועה התכתבויות מהטלפון הסלולרי שלו - חלקן בשל רגישות הדברים בשל קרבתו לראש הממשלה וחלקם משום שהיו בנושאים אישיים, ולא מתוך חשש מפני חקירה אפשית כלשהי. אולם, המשיך חפץ, הוא נכנס לבהלה כאשר זומן לחקירה בלהב 433: "ברגע שבו אני מזומן ל-433 ומצלמים אותך בכניסה, אני מאבד את כל הלקוחות שלי. אסור לי לדבר עם בנימין נתניהו והסביבה שלו. מספיק שיזמנו אותי לחקירה, אני הולך לאבד לכמה שנים את הפרנסה, וכמובן הכותרות וכל השנאה. אני מזכיר שחייתי בעולם שבו אין לי שום אמון בחקירה הזו, ולכן זה היה המקור לבהלה שלי. אל מי היה לי עוד ללכת? לא יכולתי לשתף אף אחד, אז הלכתי לאלוביץ". באותה פגישה, כפי שהעיד, אלוביץ הנחה אותו להיפטר מהמכשיר הסלולרי ובדיעבד הבין שחצה את הרף הפלילי משום שמדובר בשיבוש הליכים.

"הם בטח שילמו עלי"

עוד אמר חפץ, כי בחקירתו הראו לו החוקרים קטע מחקירתו של אלוביץ, בה טען הלה, כי היה זה חפץ שהציע להשמיד את המכשירים באומרו שעומדת להיפתח חקירה נגדם. דברים אלו החרידו אותו, משום שהבין שאלוביץ עלול להפליל אותו בשיבוש, והיו בין הגורמים להחלטתו להפוך לעד מדינה. הוא הזכיר, כי סניגורו דאז, עו"ד ירון קוסטליץ, הזהיר אותו שעבירת השיבוש עלולה להקרין על חשד למעורבות בשוחד. חפץ שב והעלה טענות נגד מעצרו באומרו, כי מעצרו הוארך שלא לצורך והדבר היה מכה קשה מאוד מבחינתו. "לא חקרו אותי, הם התייאשו ממני והחזיקו אותי סתם במעצר. יש חלופה של מעצר בית ותנאים מגבילים, אפשר לשחרר אותך וגם לדאוג שלא תשבש, אבל הם התייאשו. החוקר הראשי שלי נסע לשווייץ לעשות סקי. יותר מזה אתה רוצה? ראש צוות החקירה שלי, איך אפשר לנהל חקירה ראשונית כשראש הצוות, הוא שלט בחדר החקירה, הוא נוסע לסקי. אז חוקרים אותי? זה רציני?". חפץ סיפר: "אם אתה רוצה עוד סימן לכמה שהשתמשו בתרגילים האלה, אז ביום חמישי בערב, 1.3, כשמתחיל להיות כבר מו"מ רציני, כי [עו"ד] אילן סופר מדבר איתם, לא אני, פתאום לוקחים אותי שני בלשים לסַפָּר שם ליד [משרדי להב]. נכנסתי לשם - הוא כמעט התעלף. התחיל להתלחשש שם. תמונה הזויה, עומדים שני בלשים ושומרים עליך כשאתה מסתפר. אגב, לא היה לי כסף לשלם לספר, בטח שילמו עלי". חן עבר לעסוק במועד הפגישה בה לדבריו העביר לנתניהו, לבקשתו של אלוביץ, את הערותיו של האחרון על הודעת הממונה על ההגבלים בדבר התנאים לאישור עסקת בזק-yes. "זה היה אולי האירוע הכי מרכזי בחקירה שלי, האירוע שהכי עניין אותם", העיר חפץ. הוא גם אמר, בהתייחס לעדותו לפיה נתניהו גרס את המסמך, כי כך נהג נתניהו בכל מסמך שהוא: "זה היה בבלפור בחדר העבודה שלו. הוא רק היה צריך לעשות ככה - והוא גורס כל נייר, כי גם יש לו תודעה מאוד מפותחת שכל נייר בכתב ידו יכול להיכנס לכל מיני ספרים, אפשר למכור את זה. כל דבר הוא גורס. הכל. נתניהו גורס כל דבר. ברור שאם הייתה שם רשימת מכולת, גם אותה הוא היה גורס". לדברי חפץ, הוא לא ציין זאת בחקירתו משום שמדובר היה כאמור בנוהג קבוע של נתניהו.

"החקירה מאוד לא מצאה חן בעיני"

בהמשך עסק חן בהרחבה במועד אותה פגישה. אתמול אישר חפץ, כי נפגש עם אלוביץ בשנת 2014 לפני הקדמת הבחירות, אך אמר שמאוחר יותר נפגש איתו לבקשת נתניהו כדי ליצור מסלול ישיר אליו עבור ראש הממשלה, כפי שנהג נתניהו מול מקבלי ההחלטות באמצעי תקשורת אחרים. בחקירתו אמר חפץ שהפגישה התקיימה ברבעון האחרון של 2014 או ברבעון הראשון של 2015, אך הדגיש שאינו זוכר את התאריך המדויק. בהקשר זה טען חן, כי החוקרים ניסו לשתול בזכרונו של חפץ את המועד ספטמבר-נובמבר 2014, שכן לפי הטענה שבבסיס כתב האישום - עסקת השוחד נולד בארוחת ערב של בני הזוג נתניהו ובני הזוג אלוביץ בדצמבר 2014. "הייתה חקירה בנושא [ביולי 2018] שמאוד לא מצאה חן בעיני, כי התבקשתי לנסות או להקיש או לדלות מהזיכרון דברים אולי שיצופו. חשבתי שזה דבר שיכול רק להזיק ולא להועיל, כי אני צריך להגיד רק מה שאני זוכר", הגיב חפץ. "ישבתי שבועיים-שלושה ואמרתי את כל מה שאני יודע, באמת עדות ניקיון. בחקירה הזו חלק מהזמן לא ממש הבנתי מה רוצים ממני. הושיבו אותי על מחשב לחפש דברים, ואז הראו לי תאריכים כנראה מאיכונים או ממידע נוסף, ואתה נע במרחב שבין לנחש, ללהקיש ללזכור. לא הרגשתי בנוח, אבל שיתפתי פעולה; אני חתום על הסכם עד מדינה". חן: "אני אומר שמה שהיה שם הוא חמור ביותר, היה שם ניסיון להשתיל לך זיכרון". חפץ: "זה אני לא אומר". חן: "אני אומר, זו אמירה קשה ואנחנו נַראה לך את זה אחד לאחד". חן טען, כי לאחר שבית המשפט התיר למשטרה לקבל את רשימת המבקרים במעון ראש הממשלה וזו לא עלתה בקנה אחד עם התאריכים שהציג חפץ, היא החליטה לחקור אותו שוב ביולי 2018. את החקירה הוביל יואב תלם, אז ראש יאח"ה וכיום סגן ראש אגף החקירות והמודיעין, ולצידו ניר שוורץ וחוקרת רשות ני"ע פולינה גובזמן. החוקרים הציגו לחפץ קטעי וידאו מחקירותיו הקודמות, וחן העיר שמעולם לא נתקל במהלך שכזה, שמטרתו למנוע מראש סתירות בדבריו של העד. אלא שלטענת חן, החוקרים הראו לחפץ רק את לבטיו האם האירוע היה ברבעון הראשון של 2014 והעלימו ממנו את הקטעים בהם התייחס לאפשרות שהתרחש ברבעון הראשון של 2015. חפץ השיב, כי אינו זוכר קטע זה מן החקירה. לטענת חן, הקטעים שהוקרנו לחפץ התייחסו לפגישתו עם אלוביץ בנוגע לאפשרות שישמש כיועץ לבזק ולא בענייני נתניהו - אך החוקרים הסתירו זאת ממנו.

"אני עוסק שם בניחוש"

"הבנתי שמנסים לתעל אותי לתאריך מסוים. אני לא זוכר מה עניתי, אבל אני אומר באופן הכי ברור שמעולם לא יכולתי לזכור שום תאריך. כל החקירה הזו כולה ניסו להוציא מהזיכרון משהו שלא היה שם", אמר חפץ בהמשך עדותו. "כל החקירה הזו הייתה מאוד מבלבלת. התקשיתי להבין מה רוצים ממני, והיא רק הוסיפה בלבול". חן הראה, כי כאשר חפץ עמד על כך שאינו זוכר – היו אלו החוקרים שהעלו את התאריך 23.11.14 וביקשו ממנו לאשר אותה; הוא נמנע מלעשות זאת. חן שאל גם על פגישה בין אלוביץ לנתניהו במעון ראש הממשלה, עליה העיד חפץ בחקירתו הראשית. חפץ העיד, כי היה אז ברחוב בלפור בתדרוך עיתונאים עם נתניהו, כאשר האחרון לחש לו להוציאם מן הדלת האחורית ולהכניס אליו את אלוביץ כך שהם לא יראו אותו. אולם, כאשר החוקרים מצאו שלא אנשי תקשורת בבלפור במועד עליו הצביע חפץ, ניסה ראש יאח"ה דאז, יואב תלם, לברר מי באמת היה שם: "אנשי תחזוקה, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, צלמים, חוקרים, סתם אני זורק בצחוק" – וכך העלה את האפשרות שמדובר היה בפוליטיקאים, אפשרות שחפץ כלל לא העלה. חפץ: "אני גם היום לא יכול להגיד לך ובשום שלב לא יכולתי לומר שאני זוכר. הרי אני זוכר שהייתי בפגישה עם [יריב] לוין ו[זאב] אלקין. אני לא יכול לומר שזו הפגישה שאותה קטע ראש הממשלה ואמר לי: תכניס את אלוביץ. אולי זו הייתה פגישה עם עיתונאים ואנשים אחרים. להצמיד את זה דווקא לפגישה שהשתתפתי בה עם לוין ואלקין, זה על בסיס היקשים שנאמרו לי". החוקרים העלו בפני חפץ שני תאריכים אפשריים לפגישת נתניהו-אלוביץ – 28.11.14 ו-16.1.15. חפץ הגיב: "שניהם אפשריים". בעדותו הדגיש: "אבל זה לא זיכרון; אני עוסק שם בניחוש". חן: "אבל הניחוש לא מוצא חן בעיניהם. אתה אומר להם: 'אני לא אוכל להגיע לזיכרון הזה. זה קרב אבוד'". חפץ: "כל החקירה הרגשתי לא בנוח, שהם מבלבלים אותי".