המדינה תפצה בעלי זכויות יוצרים על שימוש ביתי בטכנולוגיות מודרניות, כפי שבעבר פיצתה אותם על שימוש בקלטות - הודיעה הפרקליטות לבג"ץ. לשם כך תתכנס, לראשונה מאז 2005, ועדת התמלוגים ובה נציגיהם של שרי האוצר, המשפטים והתרבות והספורט.
ארבעה ארגונים המייצגים יוצרים ומבצעים - תל"י, אקו"ם, אשכולות ועילם - עתרו לבג"ץ בבקשה לעדכן ולהפעיל את "חוק הקלטות הריקות". מדובר בסעיפים בחוק זכויות היוצרים, הקובעים מחד ששימוש ביתי ופרטי שלא למטרות מסחריות אינו מהווה הפרת הזכויות, ומאידך - "הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי". הפיצוי הוא 5% מהמחיר לצרכן (ללא מע"מ) מסך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה הקודמת, על-פי קביעתה של ועדת התמלוגים.
השופט עופר גרוסקופף אומר (29.12.21), כי החוק נקבע בשנות ה-90 כאשר בשוק שלטו קלטות - ומאז באו והלכו התקליטור, ההחסן הנייד, נגני MP3 והסמארטפונים. "אכן, התקן הולך והתקן בה, וכולנו ממהרים למלא אחר הציווי 'וישן מפני חדש תוציאו'. אלא שבעולמו של החוק הישראלי, כמו מאומה לא קרה. חוק הקלטות הריקות, עומד בעינו ובניסוחו" ולמעשה הוא התרוקן מתוכן. הארגונים ביקשו להורות לממשלה לתת פרשנות עדכנית למושג "קלטת" ולכנס את ועדת התמלוגים.
לפני שבועיים הודיעה המדינה לבג"ץ, לקראת הדיון בעתירות, כי "פתרון הקבע יהיה בדמות פרשנות מרחיבה למונח 'קלטת' החורג מהפרשנות ההיסטורית שניתנה לו מכוח [חוק הקלטות הריקות], באופן שמונח זה יכלול אמצעי הקלטה דיגיטליים". לשם כך תתכנס ועדת התמלוגים כדי "שזו תקבע את הנתונים הרלוונטיים לחישוב הגמול, ובכלל זה סוגי ההתקנים הדיגיטליים הרלוונטיים שיש להביא בחשבון במסגרת חישוב היקף הגמול, ואת שיעור השימוש בהתקנים אלה לצורך ביצוע העתקות לעומת שימושים אחרים בהתקנים אלה אשר אינם מהווים הפרה של זכות יוצרים". בדיון הבהירה המדינה, כי ועדת התמלוגים תדון גם בטענות הארגונים לגבי תשלומים לשנים קודמות.
גרוסקופף אומר כי לאור זאת - העתירות הנוכחיות מיצו את עצמן והארגונים יוכלו להמשיך ולפעול מול הוועדה ובמידת הצורך במישור המשפטי. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט שאול שוחט הסכימו עם גרוסקופף.
