ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 10.1.22) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, המבקשת לבצע רפורמה באופן האסדרה של מתן שירותי תקשורת. ח"כ איתן גינזבורג, שמילא את מקומו של היו"ר, הזכיר כי היה זה שהביא את ההצעה לקריאה ראשונה כשר התקשורת בממשלה הקודמת. הוא הוסיף כי הטכנולוגיה התקדמה מאוד, אבל חוק התקשורת נשאר מאחור ולא השתנה מאז 1982 ומחייב קבל רישיון על אין ספור פעולות איזוטריות. לדבריו, ההצעה שאושרה תאפשר לקצר הליכים ביורוקרטיים, תפחית אסדרה ותעודד כניסת משקיעים כדי שהצרכן יוכל ליהנות משוק מגוון ותחרותי יותר.
מנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, בירכה גם היא על אישור ההצעה ואמרה כי אומנם החוק הוא מורכב, אך מאחוריו יש מהפכה יוצאת דופן. לדבריה, "החזון שלנו זה שוק תקשורת שלא עוסק רק במכירת טלפונים סלולריים, אלא שוק חדשני, טכנולוגי, חי ובועט עם שחקנים בכל מיני גדלים. החוק מאפשר להפוך לשחקן בעולמות האלה בקלות, ובשנים הקרובות, עם כניסת הדור החמישי, זה ישנה את פניו של שוק התקשורת ובמובן הזה הצעת החוק היא מהפכנית", אמרה אבישר בן-חורין. היא הוסיפה כי במקום הליך ארוך, ניתן יהיה לקבל אישורים בתוך 14-10 יום ולהיות בפיקוח של המשרד, ואמרה כי הדבר יביא בשורה לשוק.
בדיון הראשון שקיימה הוועדה בהצעת החוק, הסביר שר התקשורת, יועז הנדל, כי "חוק התקשורת מיושן וצריך להתעדכן. החקיקה עושה דה-רגולציה משמעותית בשוק התקשורת ומייצרת תהליך קל יותר ופשוט יותר. היום כדי למכור מערכת השקיה, איתורן, טלפון עם שיחות ועידה, אתה צריך רישיון. זה מתאים לשנות ה-80 וה-90 ולא למציאות הנוכחית. המהלך גם יסדיר אגרות וערבויות ויפחית אותן ממיליונים לאלפי שקלים בודדים והכל יגולגל בסוף לצרכן". מנכ"ל משרד התקשורת הסבירה כי מדובר באימוץ מודל אירופי שעובד 20 שנה, כאשר 30% מהשירותים שבחוק התקשורת יהיו פטורים מרישוי, 60% מהשירותים יינתנו בהיתר והשאר יישארו ברישיון.
בדיון הפעם אישרה הוועדה הוראת-מעבר שתאפשר למשרד התקשורת לצאת להליך ניסוי בתדרי 26 הרץ של הדור החמישי, ללא צורך במתן רישיון לחברות שירצו להשתתף בניסוי, בהתאם להסדרה שתופעל עם כניסת החוק לתוקף. נציגת הלשכה המשפטית של משרד התקשורת, ליאת בלום, הסבירה כי הדבר יאפשר הקצרת תדרי דור חמישי בהליך ניסוי לא-מסחרי, וכי שר התקשורת יוכל להאריך את תוקף הוראת המעבר, באישור ועדת הכלכלה, בחצי שנה נוספת. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, שאל האם יש חברות שייגשו לניסוי, ובלום השיבה כי המשרד מניח שכן ומקווה שגם החברות הגדולות ייגשו ובנוסף להן הכוונה היא שבניסוי ישתתפו גם חברות מענפי התעשיה, החקלאות והרפואה.
סגן המדען הראשי במשרד התקשורת, רפי הוידה, השתתף גם הוא בדיון וביקש לכלול בהצעת החוק גם את הסדרת שמות המתחם של אתרי האינטרנט בישראל. מנכ"ל משרד התקשורת אבישר בן-חורין השיבה לו כי בנושא הזה לא התקיימה עבודת מטה ולאחר שכזו תתקיים, אם המשרד ימצא לנכון הוא יביא חקיקה נפרדת. הודיה אמר כי הנושא ידוע למשרד התקשורת שנים רבות ולכן לא ברורה לו התשובה. ח"כ גינזבורג סיכם את הנושא ואמר כי המשרד ידע טלטלות בשנים האחרונות ולכן הוא מציע לאפשר לו לבחון את הנושא ולבצע למידה מעמיקה, וכי אין בכוונתו לעכב את התיקון הנוכחי בגלל שמות המתחם.
ח"כ אוסאמה סעדי התייחס לכך שתקשורת ואינטרנט, כמו חשמל, אלו זכויות בסיסיות במיוחד בתקופת מגפת הקורונה, וקרא למשרד התקשורת לפעול לסגירת הפערים בנושא בחברה הערבית. ח"כ גינזבורג הצטרך לקריאה ואמר כי צריך לרתום גם את המנהיגות המקומית לכך ולמנוע מקרים של פגיעה בתשתיות. מנכ"ל משרד התקשורת השיבה לסעדי ואמרה כי במגזר הערבי יש חסמים מוגברים של ונדליזם, אך היא מקווה שתוך חודשיים תהייה תוכנית פעולה לסגירת הפערים וקידום פריסת סיבים במגזר הערבי. "חייבים מנהיגות חזקה שמתמודדת עם ונדליזם ולא מעודדת פיראטים, אני מחויבת להסברה בערבית ונצא בהסברה מתואמת עם המנהיגות המקומית", אמרה.
