בחודש הקרוב: צוות בין-משרדי לקבורה אזרחית

עוד אמר: "בשנים האחרונות אין פתיחה משמעותית של בתי עלמין אזרחיים חדשים. אנחנו מבקשים להבין איפה אנחנו עומדים בנושא הזה. הסוגיה השנייה היא סוגית המימון - גם כאן אנו יכולים כבר לחסוך חלק מההסברים. אנחנו יודעים שבבתי עלמין אורתודוקסיים מי שנושא בעלויות הפיתוח אלה חברות הקדישא. אלא שחברות הקדישא הללו פועלות ברוב המקרים כבר עשרות שנים. בעשרות שנים הללו הן גם קיבלו את תגמולי הקבורה וגם מכרו חלקות קבר בתעריפים כשהכל בפיקוח. עיננו לא צרה. אבל אנחנו יודעים שהחוק מאפשר לחברות קדישא שכבר יש להם בתי קברות למכור קברים בסטטוס אחר ולקבל בעבורם תשלומים מאזרחים שרוכשים חלקות קבר בחיים או מבני משפחות שרוצים חלקה צמודה. הדבר הזה מייצר לחברות הקדישא, לרובן, רזרבות כספיות גדולות לטובת פיתוח בתי עלמין. זה לא המצב של עמותות שמבקשות להקים בתי עלמין אזרחיים ובעצם אין לרשותן ממון. הדוגמה הטובה ביותר היא העובדה שכבר הוקצתה חלקה בירושלים, על-פי כל הערכות המומחים, עלות ההקמה של השלב הראשון שלה מתקרבת ל-20 מיליון שקל, אין על זה ויכוח עם המשרד לשירותי דת בגלל תנאי הטופוגרפיה של המקום, סלילת כביש. התמיכה הממשלתית עומדת על אזור ה- 3 מיליון ש"ח. הציפייה שעמותה שאין לה כרגע שום נכסים ואין עוד שום דבר בנוי, היא זו שתשלים את הפער בין 3 מיליון ש"ח ל20 מיליון ש"ח, הרי המשמעות היא שלא מקימים בית עלמין אזרחי בירושלים. "נכון להיום, יש מגבלות גדולות מאוד ליכולת של אדם להיקבר בבית קברות אזרחי אם אין במקום מושבו את בית העלמין. דהיינו, אין פתרון למצב בו משפחה ירושלמית מוכנה לקבור אזרחית בכפר סבא. כך נוצר מצב שלמרות שיש בתי עלמין, הם לא נגישים לחלק גדול מהאוכלוסייה. נוצרת פה גם אפליה באספקת שירותים של המדינה והשאלה אם לא הגיוני לעת הזו לצד פיתוח חלקות חדשות ובתי עלמין חדשים להסדיר בתקנות את היכולת של משפחה לקבור את יקירה בבית עלמין אזרחי גם אם זה בישוב אחר עד שנבנה עוד בתי עלמין, למשל לירושלים אין פתרון", דברי קריב.

יו"ר הוועדה לשירותי דת, ח"כ יוליה מלינובסקי: "החוק חוקק ב-96', התקנות הותקנו ב-98'. כשפורסם סדר-היום קראתי התקפות חסרות תקדים של ח"כים מסיעות מסוימות שטענו שמקדמים קבורה רפורמית. או שיש להם בעיה בהבנת הנקרא או שהם עובדים על כולנו. מי שחתם על התקנות הוא השר אליהו סוויסה מש"ס, לפני ארבע שנים ישבנו בוועדה שניהל ח"כ חיים כץ על הנושא הזה - אז חיים כץ רפורמי? מגוחך. לומר שאנחנו עושים זאת כדי לקדם קבורה רפורמית, זו פגיעה בזכויות בסיסיות של האזרח. אני מודה לח"כ מיכל רוזין שדחפה לדיון הזה. יש הבוחרים אידאולוגית לא להיקבר בחלקות היהודיות ויש חסרי דת שאין להם ברירה. נתקלתי בפניות של משפחות שצריכות לחפש מקום בהיסטריה והיה עניין של עלויות. "הסיפור מתגלגל 26 שנים והמדינה לא עשתה את המוטל עליה להקצאת קרקעות ולהסדרת הנושא. יש מקומות בהם זה לתושבים בלבד ואין מקום. דוחות מבקר המדינה בלי סוף ושום דבר לא משתנה. לא נשלח מתים שלנו לקבורה בחו"ל, כמו הצעות הזויות שעלו בשם הדת. חייבים לתת פתרונות. המידע על מקומות הקבורה לא נגיש לאזרחים. לא אמורים לעשות חקירות".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "בארץ קיימים רק 32 בתי קבורה אזרחיים. בטבעון לא יכולים להמשיך כי לא פורסם קול קורא ותקציב על-ידי המשרד לשירותי דת. יש לכך השלכות קשות על אנשים. מה ההבדל כשאדם רוצה להיקבר קבורה דתית או אזרחית?". ח"כ מוסי רז (מרצ): "גם אם המקומות זמינים, אנשים לא יכולים למצוא את המידע היכן ניתן לקבור את יקיריהם". ח"כ גבי לסקי (מרצ): "אומרים שהמשרד הקצה 22 מלש"ח לטובת קבורה אזרחית. זה מגוחך. זה שיש חוק זה אומר שיש לתקצבו ומישהו לא עשה זאת כלל. לא רק שלא הקצו כספים אלא בשנתיים האחרונות הנושא לא תוקצב. כולנו זקוקים לבחירה ומדובר בזכות יסוד ובתשובה נכתב שבימים אלו מתבצע מיפוי צרכים, כך שגם כעת אין תוכנית. זה לא משהו חדש, הנושא אמור להיות על הפרק כבר מזמן. מדובר לא רק בפגיעה או בחוסר סמכות של הממשלה שלא מימשה חוק אלא מדובר בהתעלמות כי אי-אפשר לומר היום שאתם לא יודעים מה הצרכים". גל שם טוב, המשנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת, השיב לטענות: "המשרד לשירותי דת משתדל לטפל שנים בקבורה האזרחית במאמצים גדולים. המודל הכלכלי של הקבורה בישראל הוא כזה שאנחנו האזרחים מממנים את הקבורה חינם עבור שאר האזרחים. כל עוד המודל לא ישתנה, נמשיך לראות חוסר תקצוב, אלא אם המשרד לשירותי דת יתוקצב כדי לטפל בפערים. בקבורה אזרחית יש 3 בתי עלמין שנותנים מענה בפריסה ארצית – באר שבע, גבעת ברנר ועמק חפר. הפנייה שהמשרד לשירותי דת קיבל לגבי ירושלים היא לחמישה מלש"ח והמשרד הקצה 3 מלש"ח כך שהפער יותר קטן. משרד האוצר אמון על העברת התקציבים. "המדינה אמורה להתניע את התהליך לגבי בתי עלמין חדשים והיא לא שמה על זה כסף. במושבים ובקיבוצים קבורה יהודית ואזרחית שפתוחה רק להם. מעבר להם יש חלקות לקבורה אזרחית שחברה קדישא מנהלת אותם בפריסה ארצית. בת"א הוקמה חלקה בירקונים. התקציב הוא חסם משמעותי". קריב: "קיבלנו תשובה שיש החלטת ממשלה על סדרי עדיפות ויש החלטות של המשרד. הציפייה שלנו שבכל מקום בו מוקמת חלקה אזרחית היא תופקד בידי עמותה העוסקת בקבורה אזרחית ולא בידי חברה קדישא. מכיוון שהיום רוב החלקות האזרחיות מנוהלות בידי חברה קדישא, האם ישנה הנחיה מסודרת לנהלים לחלקות אזרחיות כולל קבורה בארון, כשהמשפחה בוחרת את אופי הטקס, האם תהיה הנחיה שאי אפשר להגביל קבורה של בן זוג שאינו מוכר לפי ההלכה כיהודי? האם המשרד הוציא נהלים מחייבים שהאופי בחלקות האזרחיות הוא 100% לפי החוק? בבדיקה שערכנו לפני כמה שנים אין סטנדרט. בחלק מהמקומות מתירים ובחלק לא. נבקש לקבל מהמשרד את כל הנהלים. האם הייתה התייחסות לנושא זכות הבחירה?" עוד אמר: "לא ייתכן שהממשלה תעמיד סכומים כ"כ מגוחכים לקבורה אזרחית, ואנחנו מצפים שלא תשימו את שני סוגי הקבורה באותה סירה. הקבורה האזרחית כרגע בגירעון דרמטי ואלו סדרי עדיפות של משרד הדתות לדורותיו. אם שרי הדתות היו רוצים לקיים את החוק היה נמצא התקציב. האם אתה יודע לומר מה הפערים קונקרטית? מעבר לירושלים, אתם מזהים עוד בעיות גאוגרפיות? אנחנו במקום אבסורדי שאם אדם גר כל חייו בבאר שבע ונפטר בבי"ח מאיר הוא יכול להיקבר בכפר סבא אבל אם הוא חי בהוד השרון הוא יחויב בתשלום של 70,000 שקל כדי להיקבר בכפר סבא". ח"כ רוזין: "הפיל בחדר הוא שלא סתם החוק לא מקוים 26 שנים. ראינו איזה ממשלות היו פה. מכיוון שהם עושים זאת מתוך שליחות, חלק מהשליחות היא לקבור כל יהודי על-פי ההלכה. מובן לי למה היה קושי למשרד הדתות להקצות כסף. עכשיו יש ממשלה שאומרת אחרת. באו אלינו מכל משרדי הממשלה לבקש עזרה בתקציבים ולא באתם כי זה לא בסדר העדיפות. עכשיו זה בסדר העדיפות ומשרד הדתות יצטרך לתקצב זאת בתקציב הבא כראוי".

מלינובסקי: "הציבור הגדול ביותר הוא הציבור שאין לו ברירה. נושא הפיתוח לא יכול שיהיה ע"י גופים פרטיים. תעשו שיעורי בית וסדרי עדיפות כי זה נושא הנוגע לכולנו. אם יש נהלים תעבירו. אם אין, יש לכתוב ולהעביר לכל חברות קדישא כדי לא לעורר שאלות בעת צרה. מבחינת הנגשת המידע- חייבת להיות רשימה מסודרת באתר המשרד עם החלקות והאחראים כולל מספרי טלפון ועליכם להבהיר שזו קבורה חינם". גל שם טוב: "אנחנו מקימים צוות בין-משרדי לנושא הקבורה עם כל המשרדים הרלוונטיים והגופים הרלוונטיים, יהיה הליך של שימוע ציבורי וננסה לעשות זאת בצורה מסודרת. אנחנו מבינים שיש פער וכל שיטת הקבורה מבולבלת. בעבר לא הצלחנו להגיע להסכמות. הפער הגדול שלנו הוא במרכז ובתפיסה לא הוליסטית. אם לא נשנה את השיטה ונגדיר איך לתת מענה בין אם בקבורה רוויה או צפיפות לדונם, כל ישראל תהפוך לבית עלמין אחד. בבתי עלמין ב"ש, גבעת ברנר ועמק חפר אתה יכול להיקבר בלי קשר למקום פטירתך. מי שלא מגיע מאותו אזור גאוגרפי ישלם עשרות אלפי שקלים גם בקבורה אורתודוקסית. הצוות יוקם בחודש הקרוב ונידרש לכחצי שנה להגיע לסיכומים ואכתב אתכם בכל הסיכומים". הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא: "בחברה קדישא בת"א הקמנו מבנה בעלות עשרות מיליוני שקל שמשרת 135 רשויות מקומיות ברדיוס 40 ק"מ. במשך הזמן מאז קיבלנו רישיון לקבורה אזרחית. כשהיו בעיות ספציפיות פתרנו אותן ואני מוכן לקיים שיח עם המשרד בירושלים. לא הייתה עלינו תלונה בנושא של קבורה אזרחית ויש קבורה בארון בכל מקום בו יש קבורה אזרחית". לשאלת היו"ר ח"כ קריב האם יש נהלים לגבי אופי הטקס המוצג למשפחות ומהותו. האם רב רפורמי יכול לנהל את הטקס בחלקה בת"א, השיב כי "מי שמנהל את הטקס הוא החברה שקוברת. אנחנו לא מגבילים אף אחד מלהיות מטעם המשפחה בטקס". עוד אמר: "חברות קדישא גרעוניות. לקחנו על עצמנו דבר שלא קרה 25 שנה ואנחנו מקיימים את הקבורה האזרחית". היו"ר ח"כ קריב: "שיבחנו את הכניסה של חברות קדישא תחת האלונקה, אבל זה לא מכסה את הפערים. אני מעריך את ההשתדלות של החברות אבל עם כל הכבוד, גופים שלפי התקנון שלהם כפופים להלכה, זה מייצר פער. בברקת לא ייתכן שחברה אורתודוקסית תנהל את בית העלמין האזרחי". עו"ד שגיא אגמון סמנכ"ל ויועמ"ש עמותת חדו"ש: "הבעיה הראשונה היא מקומות שאין להם שירות ובראשם ירושלים. במקום לחלק למחוזות מצאו פתרונות ליישובים ואיש לא בדק איזה ישובים לא מקבלים שירות כלל. אשדוד דימונה אין בתי עלמין שמשרתים אותן. המיפוי הראשון שצריך הוא לגלות את היישובים הללו ולתת להם פתרונות. "הדוגמה של גבעת ברנר שכהר שנים נסתיימו שם פתרונות הקבורה אך היא עדיין מוצגת. מי שבפועל נותן את השירות היא או חברה קדישא או הרשויות המקומיות. יש שטח של 12 דונם בקריית ענבים שיכול לפתור את הבעיה של ירושלים אם רמ"י יסירו את ההתנגדות". עו"ד ענבר לוי רון מישראל חופשית: "יש להעביר את הקבורה האזרחית למשרד הפנים כי לא מדובר בשירות דתי והוא נעשה מוניציפלית". רחלי קולסקי ממנהל התכנון: "יש הנחיות של מנכ"לית מנהל התכנון, שכל תוכנית שמעל 20 דונם יוקצו לפחות 10% לקבורה חלופית. יש לי רשימה של בתי עלמין שזה נעשה בהם. הצענו ואישרנו תיקון לתמ"א 19 אבל נתקלנו בקושי באישור הממשלה".