היום לפני 53 שנה, ראה אור אלבום הבכורה של Led Zeppelin. המבקרים שחטו אותם, אך הקהל לעומת זאת חשב אחרת.
חבורה של נגני אולפן וחברי להקות מתוסכלים נכנסה לנעליים הענקיות של היארדבירדס, להקה שהייתה חלק מהמפץ הגדול של המוזיקה באמצע המאה העשרים, והביאה לעולם כמה מענקי הגיטרה ובהם אריק קלפטון וילד הפלא ג'ף בק.
הלחץ היה גדול והציפיות בשמיים, התקציב היה דל והמבקרים כבר זלזלו עוד בטרם שמעו צליל אחד. בשיאו הגיע האלבום למקום העשירי במצעד המכירות ונשאר שם כמעט שנה וחצי. במהלך שנות ה-70 הוא ייכנס למצעד שוב ושוב.
ההיסטוריה שכחה את המבקרים שזלזלו בו וזוכרת את אלבום הבכורה של לד זפלין כאחד האלבומים המשפיעים והחשובים בהיסטוריה. אלבום שהיווה את התשתית לרוק הכבד ולמטאל. אלבום שהראה לעולם איך מבצעים גרסאות כיסוי, אבל גם איך גונבים שירים ומסתבכים בבתי משפט. אלבום שהשאיר אחריו להיטי ענק וחשף לעולם את הלהקה שסגרה את שנות השישים ופתחה את העשור החדש של שנות השבעים - את ג'ון בונהם המתופף הכי טוב בעולם על-פי מגזין הרולניג סטון, את המולטי-אינסטרומנטליסט ג'ון פול ג'ונס, את רוברט פלאנט אחד הסולנים הגדולים בהיסטוריה, ואת המאסטרמיינד מאחורי כל הפרויקט אשף הגיטרה, ג'ימי פייג.
