המרכז למקומות הקדושים סירב למנות מנהל בטיחות כפי שמחייב אותו החוק, והמשטרה והמשרד לביטחון פנים היו למעשה חסרי אונים מול סירובו. כך העידה (יום ה', 13.1.22) בוועדת נאור ניצב בדימוס עינת גיל-צבארי, שהייתה ראש חטיבת רישוי ואבטחה בשנים 2019-2016. "חשבנו לתומנו, שאחרי שהוסיפו את המרכז למקומות הקדושים לחוק להסדרת הביטחון, הם ימנו ממונה בטיחות לכל 130 האתרים שלהם וגם להילולה. דרשנו מהמרכז למקומות הקדושים למנות מנהל בטיחות. הוא סירב ואמר שהוא פועל להוציא את עצמו מתחולת החוק", העידה גיל-צובארי.
חבר הוועדה, שלמה ינאי: "סליחה על השאלה הנאיבית, אבל אני שייך לדור שחושב שאם יש חוק הוא מחייב". גיל-צובארי: "העלינו את זה לרמת המפכ"ל מול השר כדי לחייב את המרכז למנות". ינאי: "הסתפקתם בדיונים? זה חיי אדם ולצערנו זה נגמר ב-45 הרוגים. אני רוצה להבין איך זה עובר לסדר היום".
גיל-צובארי: "זה לא עבר לסדר היום. זה מאוד הטריד אותנו. עשינו הרבה מאוד דברים; זה לא עזר. ודאי שכאשר יש חוק צריך למלא אותו, אבל לצערי זה לא תמיד עובד ככה. היה מצב שאיימנו לצאת מהבטיחות של אירועים טעוני רישוי, כי חשבנו שאם ניצור משבר - המשרד האחראי [משרד הרווחה והעבודה] ימלא את חובתו. אבל משטרת ישראל היא גוף אחראי ולא מפקירה חיי אדם". ינאי: "בשנים האחרונות המרכז למקומות הקדושים מינה מנהל בטיחות למירון". גיל-צובארי: "לא בתקופה שלי".
"זו הייתה הדרך היחידה לעשות סדר"
גיל-צובארי אמרה כי כאשר נכנסה לתפקידה - קיבלה בירושה את הגישה לפיה המשטרה החילה בפועל את חוק רישוי עסקים על ההילולה, למרות שהוא אינו חל על אירועים דתיים. "כדי לנהל את האירוע הזה, נהגו במחוז הצפון בגיבוי מקצועי שלנו הוא לחלק אותו לאירועים קטנים ולדרוש רישוי להם. צריך איכשהו לנהל את האירוע הזה. זה לא עונה להגדרות של פריט רישוי, אבל ניסינו להשתמש בתחום הרישוי כדי לעשות סדר ולהשית מגבלות של בטיחות. קצין האבטחה והרישוי של המחוז היה בקשר עם הגורמים הרלוונטיים ונתן להם את הדרישות לקבלת רישיון. זו הייתה הדרך היחידה לעשות סדר באירועים האלה. זו המציאות שקיבלתי מקודמי והורשתי לבא אחרי".
גיל-צובארי הוסיפה: "כאשר אין מעטפת מקצועית, השוטרים מוצאים את עצמם עוסקים בעבודה לא-להם. אף אחד מן המשרדים, בדגש של משרד הרווחה, לא רצה לקחת אחריות; הנציג שלהם סירב אפילו להגיע לדיון. בחודש האחרון שלי קיבלנו מהמשרד מסמך שהוא רוצה להסדיר את ממוני הבטיחות. זה מאוד קריטי לאירועים בכלל ולאירוע מירון בפרט". השופטת מרים נאור: "לא חשבתם שזה טעון רישוי, אבל דרשתם רשיונות. את הפלונטר הזה עוד לא הבנתי". גיל-צובארי: "את צודקת. זו הייתה הדרך היחידה לנסות לעשות סדר. אני לא יודעת מי המציא את זה; קיבלתי את זה מקודמי".
ינאי הוסיף: "המשטרה נשאבה לחלל רגולטורי, ואין ספק שהמצב היה טוב יותר אם היה חוק לאירועים דתיים תחת כיפת השמים". גיל-צובארי ציינה, כי יש בישראל 200 פריטי רישוי, שמתוכם על 70 אפשר לתבוע. "אני לא יודעת אם אפשר היה לתבוע על מירון. גם בעסקים רגילים, כתב אישום אינו הדבר הראשון שאנחנו עושים, אלא נותנים הזדמנות לתקן". לדבריה, איש לא סירב לקבל את דרישות המשטרה בנימוק שאין לה סמכות לעשות זאת. "היה לנו ברור שזה לא המענה המדויק, אבל היה ברור לנו שזה המענה היחיד. בתקופתי זה לא היה נושא לדיון". ינאי: "נהגתם לא רק נכון, אלא גם כמתבקש מכם".
