ועדת החוקה המשיכה (יום א',16.1.22) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 (החלק שנותר מפיצול תיקון 10) בעניין הארכת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש.
החוק מאפשר השתתפות מרחוק ( conferencing-videoאו VC) של אסירים ועצורים בדיוני ביתמשפט בהתקיים התנאים המפורטים בו. בשל החשש של הממשלה ושל משרד הבריאות מהתפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה ובתנאי ההסעה לדיונים והשהייה בבתי המשפט, שאינם מאפשרים ריחוק בין אנשים, ובשל החשש מההשלכות של התפרצות כזו בתוך האוכלוסייה המיוחדת של האסירים ועצורים, נקבע בחוק הסדר המסמיך את שר המשפטים יחד עם השר לביטחון פנים להכריז על הגבלת הדיונים בבתי המשפט בנוכחות פיזית של עצורים ואסירים בבית המשפט, ועל השתתפותם במקום זאת באמצעים טכנולוגיים של היוועדות חזותית. החוק קבע הסדר דומה גם לגבי בתי הדין הצבאיים, וכן בעתירות אסירים, בוועדות השחרורים ובוועדה לעיון בעונש.
עתה נדרשת הוועדה לדון בהארכת החוק ולהסדיר את היחס בין הסדר ה-VC של הקורונה, לבין פיילוט ה-VC הכללי שעתיד להיכנס לתוקף בתחילת פברואר. הצעת החוק נועדה להאריך את תוקפו של החוק ב-6 חודשים, ולצד זאת לקבוע ששר המשפטים והשר לביטחון הפנים רשאים, באישור ועדת החוקה, להאריך בצו את תוקפו של החוק ב-6 חודשים נוספים לכל היותר.
חוק ה-VC קובע שני מסלולים לצורך הגבלת הדיונים בנוכחות עצורים ואסירים והשתתפותם באמצעות VC: הכרזה על הגבלה חלקית - אם השרים שוכנעו כי יש חשש ממשי להתפשטות נגיף הקורונה בבתי הסוהר, וכי אין דרך להבאת כלל העצורים או האסירים לבתי המשפט -וזאת גם בשל הסיכון הטמון בהסעת העצורים והאסירים לבתי המשפט - רשאים השרים להכריז כי רק חלק מהדיונים בבתי המשפט יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, כפי שיורו נשיאי בתי המשפט, ולפי סדר העדיפות המפורט בהצעת החוק; דיונים אחרים יתקיימו באמצעות היוועדות חזותית. הכרזה חלקית תהייה תקפה לתקופה של עד 28 ימים כל פעם. לאור דרישת הוועדה בדיונים, ההכרזה תוגש לוועדת החוקה, בצירוף התשתית והנימוקים - ובסמכות הוועדה לבטל את ההכרזה בכל עת.
בתקופת הכרזה חלקית, כל הדיונים הראשוניים במעצר ימים, אחד השלבים הרגישים ביותר בהליך, יתקיימו בנוכחותו הפיזית של העצור, ולא באמצעות היוועדות חזותית, אלא אם העצור ביקש זאת באמצעות סנגורו. גם דיוני הוכחות לא יתקיימו בהיוועדות חזותית, אלא בנוכחותו של העצור או האסיר.
אם השרים שוכנעו כי לא ניתן כלל לקיים דיונים בבית משפט בנוכחות עצורים ואסירים, בשל קיומו של סיכון מוגבר להתפשטות הקורונה, רשאים הם להכריז על הגבלה מלאה. הכרזה מלאה יכולה להיות תקפה לכל המדינה או לאזור מסוים כגון בית סוהר אחד. הכרזה מלאה תהיה תקפה לתקופה של עד 14 ימים. בתקופת ההכרזה המלאה, כל הדיונים יתקיימו באמצעות VC, ואולם במקרים חריגים במיוחד, רשאי נשיא בית המשפט לקבוע כי הדיון יתקיים בנוכחותו הפיזית של העצור או האסיר. גם לעניין זה, הוועדה רשאית לבטל את ההכרזה מרגע הינתנה ובכל עת.
היו"ר ח"כ גלעד קריב: "התהליך שאנחנו מנסים לעשות בצורה מדתית וזהירה כרגע בחוק הקורונה החדש, עקרונותיו המרכזיים צריכים לחול גם על החוק הזה. המגמה של פיקוח פרלמנטרי הדוק צריכה לחול גם כאן וגם מציאת נקודת האיזון המתאימה יותר. יהיה קשר בין ההכרזות שבהיוועדות החזותית לבין מצב חירום או מצב מיוחד. אם אנחנו לא בשניהם לא ניתן יהיה להפעיל את הכלים בחוק הזה. בנוסף, הכרזה מלאה תוכל להתבצע רק במצב החירום. דיון מהותי אחד לפחות במעצר עד תום ההליכים חייב להתקיים. אני מצפה שתהיה היערכות שלא לפגוע בדיונים אחרים. הדיון השני היותר מורכב הוא על הפיקוח הפרלמנטרי. סיכמנו לאורך החוק שתמיד עומדת לממשלה האפשרות להשתמש בסעיף הדחיפות. תקנות שפוגעות בזכויות יסוד מחייבות את אישור הוועדה. בתקנות הקורונה הרגילות שאינן היוועדות נלך על חמישה ימים מראש ושבעה ימים לדיון הוועדה. מקובל עליי שבגלל מורכבות השב"ס נמצא לו"ז יותר קצר".
עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות במשרד המשפטים: "אנחנו רואים בכלי אמצעי להגנת בריאותם של העצירים והאסירים. כולנו בעד פיקוח פרלמנטרי שהוא המהלך התקין. אנחנו מבקשים שהוא ייעשה באופן שלא יפגע בבריאות האסירים והעצורים. הממשלה נקטה משנה זהירות בהפעלת ההכרזה. לא מיהרנו להכריז עד שהיו שיעורי תחלואה. העיכוב שעלול להיגרם בדיוני הוועדה עלול להביא לפגיעה בבריאות האסירים והעצירים. כשההכרזה חלקית, היא תמיד בסיטואציה של דחיפות ובתנאי תחלואה המחייבים הכרזה כמה שיותר מהר. במעבר בין אי-הכרזה להכרזה זו תמיד תהיה דחיפות. במצב של הכרזה נמשכת נוכל להגיע לוועדה מראש".
כנרת צימרמן, רע"ן משפט מנהלי ופלילי בשב"ס: "יש להסיק מסקנות מהשנתיים האחרונות. הוצאת אסירים לדיונים זה מקור התחלואה הכי גדול. רואים זאת יום ביומו. לציבור יש יכולת לבחור לעצמנו ולעצורים אין יכולת כזו. בין הגלים אנחנו מבטלים את ההכרזה. אם הולכים לפי חמישה ימים, זה אומר שבאמצע החודש צריך לטפל כבר בהכרזה הבאה במצב כמו היום. יש 28 יום לכל הכרזה וכדי שתמשיך, עליי לקבל ממשרד הבריאות חוו"ד, הכרזה של שני שרים שיאשרו ועוד שבוע לוועדה. אז הגענו לאמצע החודש".
היו"ר ח"כ קריב: "במצב חירום כל ההכרזות נכנסות תוך 46 שעות אלא אם משתמשים בחריג הדחיפות ואז הכניסה לתוקף מידית. ברור שבימים אלו היינו עוברים למצב חירום. אני מעדיף שאם אתם צריכים כלי מהיר- תשתמשו בחריג הדחיפות במקום שנעשה הסדר אחר למצב מיוחד בריאותי בין גלים. במצב מיוחד, תוך כמה זמן תוכלו להביא לוועדה הכרזה? הרי לתת לנו את אותו משטר במצב חירום ובמצב מיוחד, מה הועילו חכמים בתקנתם? אי-אפשר שהרשות המבצעת תקבל שבעה ימים בין גלים. אנחנו כאילו בונים נתיב מהיר ואומרים לנו אנחנו רוצים עוד נתיב מהיר ייעודי. המשמעות של סעיף הדחיפות היא שהממשלה משוכנעת שיש הצדקה לפעולה אפידמיולוגית מהירה, אז תפעילו את סעיף הדחיפות. אם הרושם שלנו יהיה שזה לקיצור ביורוקרטיה נאמר שלא מקובל עלינו, אבל במצב בו יש הצדקה אפידמיולוגית, בנינו לכם את הפלטפורמה המשפטית".
