הביוגרפיה של הנרייטה סאלד, מקימת הסתדרות הדסה ועליית הנוער, שכתבה ההיסטוריונית פרופ' דבורה הכהן, זכתה השבוע בשני פרסים בתחרות הספר היהודי בניו-יורק: "הספר הטוב ביותר של השנה" ו"הביוגרפיה הטובה ביותר" של השנה. הביוגרפיה פורסמה בעברית לפני שלוש שנים תחת הכותרת "מנהיגה ללא גבולות" בהוצאת עם עובד, ופורסמה באנגלית אשתקד בהוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד, תחת הכותרת "לתקן עולם שבור".
בתחרות זו, היוקרתית ביותר בתחום ההוצאה לאור של ספרים בנושאים יהודיים, זכו בעבר אישים ידועים ובהם אלי ויזל והרב יונתן זקס. את דברי ההקדמה לספר כתבה רות בדר-גינסברג, שופטת בית המשפט העליון של ארה"ב, זמן קצר קודם פטירתה.
בספר יוצאת הכהן למסע מרתק בעקבות סאלד, וחושפת את דמותה של מנהיגה חברתית פורצת דרך. חדורה הרגשת שליחות פעלה מגיל צעיר לתיקון עולם: נגד העוולות בהדרת נשים ומיעוטים, נגד גזענות, לביעור האנטישמיות ולסיוע למהגרים ופליטים. היא ייסדה את ארגון הדסה, ובו מאות אלפי חברות, והקימה את מערכת הבריאות בארץ ישראל ואת מפעל עליית הנוער.
סאלד (1945-1860), ילידת בולטימור, חייתה בתקופה הסוערת ביותר בהיסטוריה המודרנית, ובעת שגלי ההגירה הגדולים לאמריקה הפכו אותה למדינה רבת־כוח ולריכוז היהודי הגדול והחשוב במהפכות החברתיות ובשתי מלחמות עולם. מפעליה הגדולים השתרעו בשתי חזיתות, תחילה בארצות הברית, ובעשורים האחרונים לחייה - בארץ ישראל. סאלד נפטרה בירושלים, ואלפים מכל חוגי הציבור צעדו אחר ארונה בהלוויה שלא נראתה כמותה בארץ.
סיפור חייה של סאלד, מסבירה הכהן, הוא גם מסע לנבכי נפשו של האדם. סאלד הייתה דמות חידתית ורבת ניגודים. ביוגרפיה זו מבוססת על אלפי מסמכים שפזורים בארכיונים בשלוש יבשות. מצוקותיה ותסכוליה מתגלים באין-ספור מכתבים, וביומניה נחשפים כאביה ורגשותיה האינטימיים. רובם מתפרסמים לראשונה, ומתוכם עולה סיפור חיים כובש לב של אישה שהעפילה למרום המנהיגות, אבל הרגישה החמצה בחייה הפרטיים העריריים: "היו לי חיים עשירים אבל לא מאושרים".
הכהן היא היסטוריונית מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2011 קיבלה את פרס יצחק בן-צבי לחקר תולדות א"י על ספרה "ילדי הזמן", וב-2012 זכתה בפרס בן-גוריון לשנת תשע"ג על מחקריה בנושא העליות למדינת ישראל. תחומי מחקרה הם ארץ ישראל בתקופת המנדט, התפתחות החברה הישראלית והשפעת העליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל, ההתיישבות בארץ, מנהיגות ומנהיגים ומגדר. הכהן דנה גם בהכרעות בעלות השלכות רבות משמעות על דרך התפתחותה של מדינת ישראל כגוו חוק השבות, חוק חינוך ממלכתי ועוד.
