שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, עיכב את ביצוע רוב פסק הדין אשר חייב את מיטב-דש להחזיר 380 מיליון שקל לעמיתי קופת הגמל "תגמולים" שרכשה מ
בנק הפועלים. עמית קבע (24.1.22), כי די בכך שהקופה תתקשה לגבות בחזרה את התשלום אם תזכה בערעורה, ואין צורך לבדוק את סיכויי הערעור.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת
מיכל אגמון-גונן) קיבל תביעה ייצוגית נגד מיטב-דש גמל ופנסיה, בקובעו שגבתה מן העמיתים דמי ניהול בשיעור גבוה מזה שגבתה הקופה בבעלותה הקודמת וזאת תוך הפרת הסכמים איתם. החברה חויבה לשלם 400 מיליון שקל, מתוכם 382 מיליון שקל לעמיתים והיתרה לתובעים הייצוגים ולבאי-כוחם. מיטב-דש ערערה לבית המשפט העליון, בטענה שפסק הדין במחוזי שגוי מיסודו ולמעשה מחייב אותה לספק חינם את שירותיה.
בבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין - למעט רוב התשלומים לתובעים הייצוגיים ולבאי-כוחם - ציינה מיטב-דש, כי מדובר ב-3,200 שקל בממוצע שישולמו ל-124,000 עמיתים, ש-88,000 מתוכם כבר עזבו את הקופה. לטענתה, קיים "חשש כבד ביותר" כי היא לא תוכל לגבות בחזרה את ההשבה אם יתקבל ערעורה; וכי ביצוע ההשבה לפי פסק הדין ידרוש ממנה משאבים תפעוליים, ניהוליים וכספיים עצומים, שיירדו לטמיון אם יתקבל הערעור - בעוד לעמיתים לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם ימתינו עד לפסק הדין הסופי. התובעים התנגדו לבקשה בטענה שמצבה הכספי של מיטב-דש גמל ופנסיה אינו יציב, שכן היא סובלת מגרעון בהון בסך 174 מיליון שקל.
בקבלו את הבקשה אומר עמית, כי העליון "עמד לא אחת על כך שבמקרים שבהם החיוב הכספי נפסק לטובת קבוצה גדולה של זכאים, כשההשבה מכל אחד מהם - אם יתקבל הערעור - תיעשה באופן פרטני, הרי שהנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מכך עשוי להיות גבוה אם תטה את מאזן הנוחות לטובתו". הוא קיבל את טענותיה של מיטב-דש, ובמקביל דחה את הטענה לגבי מצבה הכספי. עמית ציין, כי אותו גרעון בהון נגרם בשל הפרשה לתשלום בגין תביעה זו, וכי החברה חתמה על הסכם לקבלת אשראי בסך 350 מיליון שקל למימון התשלום אם הערעור יידחה. את מיטב-דש ייצגו עוה"ד רון ברקמן,
ברק טל ו
נדב ויסמן, ואת התובעים - עוה"ד
אמיר איבצן ו
חגי נצר.
