הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ מירב בן ארי אישרה את צו בתי הסוהר, שחרור מנהלי, לפיו יעלה תקן האסירים (מספר האסירים המורשים לשהות בבתי הסוהר), מ14,000 אסירים ל-14,100. זוהי הפעם הראשונה מאז 2014, בה מתבקשת הוועדה לאשר את העלאת התקן, אם כי מדובר בעליה מינורית, והתקן המוצע עדיין נמוך משמעותית משהיה לפני בג"ץ מרחב המחיה. (הסבר מפורט של הלשכה המשפטית מצ"ב במסמך מצורף). הצו קוצר, לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי ל-4 חודשים בלבד, על-מנת שהדברים ייבחנו ויישקלו מחדש בפני הוועדה בעוד 4 חודשים.
השר לביטחון פנים, עמר בר לב: "שחרור מנהלי הוא פתרון רע. שופט קובע משך מאסר, ואם האסיר משתחרר לפני הזמן, לא בשל התנהגות טובה, לא זו כוונת המחוקק. סקר חיצוני שערך משרד הבט"פ לפני חצי שנה מצא שלפי ההערכה הכי פחות קשה, בסוף 2022 יהיו בין 15,700 ל-18,000 אסירים. הסקר הזה נעשה לפני תיקון 55, שהחריג את כל אסירי האלמ"ב, פשעי המין ואלימות חמורה מהשחרור המנהלי.
ההבדל אם תקן הכליאה יהיה 13,750 או 14,100 הוא בין 3-5%. אם נמשיך להתנהל כמו עד היום, נהיה רחוקים מהנחיות בג"ץ. מה אפשר לעשות? בטווח המידי אפשר להשמיש 250 מקומות בסהרונים, ועם השקעה לא גבוהה אפשר להוסיף שם 550 בשנה הקרובה. זה בבחינה. עוד 750 מקומות לאסירים בקציעות, באוהלים, לפרק זמן קצר שנצטרך להגדיר. אם הממשלה והכנסת רוצים לעמוד בהנחיות בג"ץ, אפשר להגדיר 750 מקומות באוהלים לזמן מוגבל".
יו"ר הוועדה מירב בן ארי: "יש כוונה לשכן גם אסירים פליליים באוהלים? עד היום לא שיכנו פליליים באוהלים". השר בר לב: "אני לא יודע אם יש מספיק ביטחוניין. צריך להשלים את הבדיקה". ח"כ אוסמה סעדי: "לערבים מותר להיות באוהלים?" היו"ר בן ארי: "אמרתי ביטחוניים. גם בפליליים יש כמחצית ערבים. לא מבחינה בין ערבים ליהודים, אלא בין ביטחוניים לפליליים. לא רוצה פלילי באוהל. לא ערבי ולא יהודי". ח"כ סעדי: "למה ביטחוני מותר? אפשר לעשות הכל לביטחוני?" היו"ר בן ארי: "לא קים פלילי באוהל היום. יש לי ספק לגבי הרעיון הזה".
גונדר אילה חיים, ראש אגף האסיר בשב"ס: "מדי לילה אנו קולטים כ-150 אסירים, ומשחררים בבוקר אסירים מהדלת השנייה. אם תקן הכליאה יהיה 14,100, ובלילה קלטתי עוד 200 איש, אז יש נסיגה בעמידה בהנחיות בג"ץ בין 4-5%. עדיין נצטרך לייצר מקומות כליאה. אנו עושים כל מאמץ לעמוד בבג"ץ, אבל לא נצליח לעמוד בהנחיה עד סוף שנת 2022".
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "ומה התוכניות כדי שתעמדו בבג"ץ עד סוף 2023?" איילה חיים: "היום 50% מהמיטות עומדים בהנחיות בג"ץ של 4.5 מטר לאסיר. יש תוכניות בינוי בכלא אלה, שם יתווספו 400 מקומות, ועדיין לא נצליח לעמוד במאה אחוז".
ח"כ בני בגין: "חלק גדול מהבירורים המשפטיים מסתיימים בעסקת טיעון. אפשר להעלות או להוריד את מספר חודשי המאסר. השופט קובע את תקופת המאסר, אבל מישהו בא לשופט ומבקש את אישורו לעסקת הטיעון. זה שדה פורה. בנוסף חייבים להאיץ את חלופות המאסר. הזמן קצר, להתחיל עכשיו. יש עבודת מטה מצוינת, אבל דרושה מסקנה".
נעמה פויכטוונגר, משרד המשפטים: "הקשיים בשחרור המנהלי ברורים. כל המודל של שחרור מנהלי מורחב הוא פתרון חירום זמני, לא לטווח ארוך. צריך לטווח הבינוני מקום אמיתי שפוטר מהצורך להשתמש בכלי הזה שיש לו חולשות. אין לנו פתרונות טובים מספיק להבטיח עמידה בדרישות בג"ץ. לכן זה רע הכרחי. תקן הכליאה צריך לשקף היצע ולא ביקוש".
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "כמה שנים כבר משכנים אסירים באוהלים?" נציגת שב"ס: "מ-2006-7. הורדנו חלק. היו הרבה יותר". היו"ר בן ארי: "זמני זה לא".
ד"ר סיגל שהב, המרכז האקדמי למשפט, ר"ג: "צריך להוריד את התקן. הצעות השר מוכרות שנים רבות, וזה לא נפתר עד היום, לא הארכת חקירה, לא אפשרות להשתחרר בערבות. צריך לעבור ליישום, מצופה לו"ז ומתווה פעולה של אופן יישום. שום דבר כאן לא בקונצנזוס ממשלתי. שתהיה תוכנית לעמידה בשטח המחיה".
עידו בן יצחק, יועמ"ש הוועדה: "מנגנון תקן הכליאה בעייתי כי הוא כמותי ולא איכותי. אנו לא יודעים להגיד מה ההשלכות המעשיות על אסיר פלוני, לא יודעים לקבוע אם זה נכו ן.לראשונה אני נתקל בתקן שמשרדי ממשלה אחרים מתנגדים לו. הנכון נוכח החששות, ונוכח פסיקת בג"ץ שצריך לעמוד בה עד סוף השנה, כדי לאפשר בקרה על השלכות הצו, אני מציע שהצו יאושר לפחות מששת החודשים שביקש השר".