תת גונדר ערן פייר, סגן מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר: "ב-2001 הוחלט על הקמת כלא נפרד לקטינים, והוא שוכן במיקומו הנוכחי מאז 2004. מדובר במתחם נפרד, המצוי בקומה אפס, של אותו בניין בו מצוי כלא רימונים בקומות הגבוהות יותר. בשנים 2014-2004 היה ממוצע של 190 אסירים קטינים, ובזכות עבודה משותפת של כלל הגופים והמשרדים, בשנים 2018-2015 הממוצע ירד לכמאה ומ-2018 חוזרים לממוצע של כ-85-80. הבוקר הספירה הייתה של 66 נערים.
"אנו כארגון נדרשים להתייעל, ולכן התחלנו בניסוי-חלוץ ב-1.1.22 במסגרתו אופק חוזר להיות מוגדר כמתחם עצמאי, אחד משלושה מתחמים, בתוך כלא רימונים. אין שום שינוי, במיקום, בתנאים או באוריינטציה. אין שום השפעה על תקני השיקום והטיפול. אפילו מפקד הכלא נשאר באותה דרגה. ההתייעלות באה לידי ביטוי רק בתקנים של פיקוד ושליטה - למשל הורדת הדרגה של קצינת האג"ם והכפפה לקצין האג"ם של רימונים- ותקנים של מנהלה ושירותים לוגיסטיים - למשל צוות 'בדק בית' שעכשיו יהיה אחד משלושה צוותים של כלא רימונים. סגל הכלא כולו ימשיך לעבור הכשרות ייחודיות לנושא קטינים, ויהיה ייחודי לכלא, אבל האיחוד גם יאפשר לנו בעתיד להכשיר מספר מצומצם של אנשי סגל מרימונים, שיוכלו לגבות בכלא אופק, בתקופות של תחלואה והיעדר סגל, כמו שלמדנו בקורונה".
פייר הדגיש שכבר כאשר הוא פיקד על הכלא, בשנים 2013-2012, נסמך על כלא רימונים בכל מיני היבטים לוגיסטיים: "אז גם זה שינוי לא גדול, אבל אין כל שינוי בהיבט האוריינטציה או התנאים. בחודש אפריל יתקיים דיון סטטוס על הניסוי, אצל מפקד המחוז, לבחון מה צריך לחזק ומה צריך לתקן לגבי המהלך, ואני מזמין אתכם להמשיך וללוות אותנו בתהליך. אנחנו עם האצבע על הדופק ואני אישית מעורב מאוד בתהליך בכלא כל העת".
ליאת שוסטר זיני, מפקחת ארצית נוער וצעירים ברשות לשיקום האסיר: "אלה הקטינים הכי מורכבים של מדינת ישראל. כל אחד דורש עולם ומלואו וכל אחד מגיע עם סיפור חיים משמעותי, שנים של פשעים בכל המערכות בהן היו, יש להם הרבה פגיעה באמון והרבה כישלונות במסגרות, והם מגיעים במצב מאוד מורכב וגם יוצאים למצב מורכב. כל הגופים והצוותים עושים מאמצים עילאיים לשיקום הקטינים האלה, אבל השיקום שלהם מורכב מאוד-מאוד. יש עבודה טובה מאוד מול צוות הטיפול בכלא אופק, וחשוב לנו להמשיך להיות שותפים. יש כל מיני פעילויות שיקומיות שפסקו, כמו הבאת חבר'ה משוקמים מבחוץ לדבר עם הקטינים, אבל זה בעיקר בגלל הקורונה. הנתונים מראים כיום שקטין שנכנס לכלא אופק והשתחרר ללא רצף טיפול, כלומר ללא תוכנית שיקום של רש"א ומסגרת שתחכה בחוץ, הסיכוי שלו לחזור למאסר באופק הוא 70%. אך עם זאת, בשל המורכבות של הנערים הללו, יש מחסור במסגרות שיכולות ורוצות לקבל אותם בחוץ".
בטי חנן, מנהלת שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "יש לנו הערכה גבוהה לעבודה של כלא אופק עם הקטינים, חשוב לנו לשמר את הקיים. אני יכולה לחשוב על אפשרויות התייעלות אחרות ברמת קטינים וצעירים, מבלי לשנות את עצמאות הכלא. כמו-כן, דובר פה על שמירת התקנים כמות שהם בגורמי הטיפול והשיקום ושינוי רק בגורמי מנהלה וכדומה. חשוב לי לציין שגם גורמי המנהלה משפיעים על היכולת שלנו להוציא תוכניות לפועל, ויש לשים לב לכך, וכן, גם אם התקן שציין תג"ד פייר הוא 5.5 עובדים סוציאליים, למשל, הרי שבפועל אנו עובדים מול שלושה".
חברי הוועדה היו מודאגים מפער זה של איוש התקנים, וביקשו פירוט של כלל הפערים בתקנים השונים, ולאחר בירור השיבה איילת לוי, ראש ענף טיפול ושיקום באופק, לחברי הוועדה את כל מספרי התקנים והאיוש בכלא, ובהם העובדה כי אכן יש כיום ראש תחום טיפול, וכן עוד שלושה עובדי סוציאליים, עובד נוסף התפטר לפני כשלושה חודשים, וכבר מספר שנים שלא מצליחים לאייש את התקן וחצי הנוסף, כחלק ממחסור של כ-40 עובדים סוציאליים בשב"ס כולו.