ח"כ איתן גינזבורג, הממלא את מקומו של יו"ר הכנסת מיקי לוי הנמצא בשליחות פרלמנטרית בברלין וצפוי לנאום מחר בפני הבונדסטאג בישיבה מיוחדת לציון יום השואה הבינלאומי, אמר בפתח הדיון במליאת הכנסת: "לדממה הכוזבת של ששת מיליון היהודים, שלא יכלו לספר את שעבר עליהם, היו השלכות הרות גורל. באדמת ההפקר שנותרה אחריהם, קמו אנשים שביקשו, ועודם מבקשים, לעוות את המציאות ולהתכחש לחלוטין לזוועה שהתרחשה. יש הטוענים שהשואה מעולם לא הייתה, ושהיא ספקולציה אחת גדולה, פרי דמיונו של העם היהודי. ובכך, בחלוף השנים, ובאופן אבסורדי, הכחשת השואה, שנאת היהודים והאנטישמיות הופכות לנורמה ברחבי העולם. "תפקידנו, של בני העם היהודי שחי בדור הנוכחי ושל כל בן אנוש, אך בעיקר כאן, במדינת ישראל אבל גם ברחבי תבל, הוא להנחיל לעולם, ובעיקר לדור הצעיר, את הידע וההבנה על שאירע לפני כמעט שמונים שנה. ידע על תורת הגזע ועל שנאה והסתה, שהובילו את השלטון הנאצי בגרמניה לבצע פשעים כל כך נוראיים. ידע על מכונת ההשמדה ההמונית, וידע על כך, שהעולם עמד מנגד ושתק". ח"כ ניר אורבך: "האתגר העומד לפתחנו היום, כשדור חמישי לשואה נולד וכבר לא פוגש חי בין ניצולי השואה שבתוכנו, לדאוג שזיכרון השואה ימשיך ללוות אותנו, לזכור ולא לשכוח גם בעוד 50 שנה שאנחנו חייבים את זה לדורות הקודמים, אנחנו חייבים את זה לעצמנו בדור הזה ואנחנו חייבים את זה הלאה לדורות הבאים.

"כיום חיים בישראל מתחת ל-200,000 ניצולים ושורדי שואה, כל אחד נושא איתו סיפור חיים שלם, כל אחד נושא סיפור שהוא חתיכה בפסיפס של הסיפור של כולנו, הסיפור של העם היהודי כולו. עלינו מוטלת החובה להעניק להם את האפשרות לחיות כאן בארץ בכל הכבוד הראוי. יש לנו הזדמנות, אולי ההזדמנות האחרונה, לגמול לניצולים על מה שהם עבור כולנו - סמל לתקומת העם היהודי, סמל של עמידה והתקוממות מול הרוע, סמל של אנושיות ומצפן".

ח"כ יבגני סובה עשה שימוש אקטואלי בשואה לצורך פוליטי: "בחוקי נירנברג, הנכדים לא יכלו להיות אזרחים, בוועידת ואנזה, הנכדים היו אלה שהיו צריכים להיות מושמדים. לצערי הרב, הניסיונות הבלתי פוסקים לפגוע בחוק השבות ולטעון שהנאצים לא נגעו בנכדים, זה סילוף מסוכן של ההיסטוריה. יש דברים שנקבעו בלעדינו, יש דברים שנקבעו בדם של בני עמנו ואל לנו להכניס פוליטיקה לנושא הזה".

שימוש פוליטי עשה גם ח"כ אחמד טיבי: "הנאציזם ביקש להקים את הרייך השלישי על טהרת הגזע ולהשמיד את הגזע הנמוך, הרי הוא היהודי, ולאחר מכן שמים נוספים. גם היום כאן ועכשיו יש לעמוד ולזעוק בקול רם נגד כל תופעה של אפליה של גזענות, של פוליטיקה של שנאה. הגזענות והשנאה לאחר, לערבים לערביות לפלשתינים לפלשתיניות, היא נורמה אנטי מוסרית בחברה הישראלית וברוב היהודי, מיינסטרים. "כאן ועכשיו יש לזעוק נגד התקפות יומיומיות, אלימות, הרג פלישות לכפרים ניפוץ ושרפת מכוניות, תקיפות, מכות התנכלות מתמשכת, שריפת עצים, פגיעה בעדרים, בפרנסה או ברכוש התושבים הפלשתינים בשטחים הכבושים בידי המתקראים נוער גבעות במכבסת מילים, ובידי חיילים חמושים. את הביקורת וההתנגדות הלגיטימית המתבקשת וההכרחית למדיניות הישראלית יש לקבל ולא לבטלה במחי יד כאנטישמיות".

ח"כ שלמה קרעי ביקש מח"כ טיבי לגנות גם את הטרור הפלשתיני, וקרא לעבר סגן יו"ר הכנסת: "איך אתה נותן לו להסית נגד היהודים, נגד מדינת ישראל ביום השואה הבינלאומי?"

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "השואה הסתיימה לפני 77 שנים, והציווי ההיסטורי לזכור ולא לשכוח הוא אחד האדנים הראשיים של האומה שלנו. זה הציווי שמלווה אותנו יום יום כיהודים, כישראלים, ציווי שמזכיר לנו כל בוקר עד כמה חשובה המדינה שהקמנו, ועד כמה חשוב לשמור עליה, כי היא הבטוחה שלעולמי עד כל יהודי ירגיש בטוח כי יש לו בית. אך צר לי כי הציווי הזה לא ממומש במלואו.

"חיים בישראל 165,800 ניצולים, וההערכה היא שכרבע מתוכם חיים מתחת לקו העוני. לצערי הרב הם הולכים ומתמעטים. רק בשנה האחרונה הלכו לעולמם 15,324 ניצולי שואה. אם נעשה חישוב, אנחנו נזדעזע, בכל יום אנחנו מאבדים עוד כ-42 ניצולים וניצולות בממוצע בכל יום ויום. אז בערוב ימיהם, על מדינת ישראל להבטיח להם כי הם יחיו ברווחה. לצערי הרב, במציאות מצבם הכלכלי של רבים מניצולי השואה הוא כה קשה, עד כדי כך שבהיעדר סיוע ותמיכה כלכלית, הם נאלצים לוותר על הדברים הבסיסיים ביותר, שמבטיחים גם איכות חיים".

שר התפוצות נחמן שי אמר בסיכום הדיון: "לתפיסתי ההחלטה לציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה היא מההחלטות החשובות שקיבל האו"ם. היא מהווה הכרה בכך שהשואה היא נקודת שפל אנושית. העולם כולו הבין והפנים ששואת העם היהודי איננה עניין או מאורע היסטורי שאירע לעם היהודי בלבד. השואה איננה חוליה אחת נוספת בשרשרת ארוכה של מעשי זוועה, פוגרומים, גירושים והתנכלות שמהם סבלו וסובלים היהודים משחר ההיסטוריה. השואה איננה רק ההיסטוריה הלאומית שלנו. שואת העם היהודי מחייבת תשומת לב מיוחדת של הקהילה הבינלאומית כולה.

"הזמן שחלף איננו ממעיט מחשיבות הצורך לזכור ולהזכיר. להפך. ככל שחולפות השנים, ככל ששורדי וניצולי שואה החיים בינינו מתמעטים, מתעצמת חובתנו כיהודים, כבני אנוש, כבני הדור השני והשלישי לשמר את הזיכרון. עלינו לדעת לקרוא את תמרורי האזהרה, לזהות את התסמינים, כפי שכינה זאת פרימו לוי, של מגפת האנטישמיות. עלינו להזהיר מעל כל במה ובכמה ובכל הזדמנות מתוצאותיה הנוראיות".