הסדר טיעון מקל עם ליצמן

שר הבריאות ושר השיכון לשעבר, ח"כ יעקב ליצמן, יודה בהפרת אמונים בפרשת המורה החרדית מלכה לייפר וייענש בקנס ובמאסר על תנאי. במסגרת הסדר טיעון עם ליצמן, ייסגר התיק המכונה "פרשת המעדנייה". ההסדר הוגש לבית משפט השלום בירושלים (27.1.22), ארבעה ימים לפני סיום כהונתו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה וחודש לאחר שליצמן הודיע שלא יתמודד לכנסת הבאה. ליצמן צפוי להתפטר מן הכנסת, בדומה לאריה דרעי. כתב האישום עוסק בהתערבותו של ליצמן בחוות הדעת הפסיכיאטריות בעניינה של לייפר, המואשמת באוסטרליה בעבירות מין בתלמידותיה, ואשר נאבקה נגד הסגרתה בטענה שאינה כשירה לעמוד לדין (בסופו של דבר היא הוסגרה). באפריל 2015 הגיש הפסיכיאטר המחוזי דאז של מחוז ירושלים, ד"ר יעקב צ'רנס, חוות דעת לפיה לייפר כשירה לעמוד לדין. במחצית השנייה של אותה שנה, בעקבות פניות מטעמה של לייפר, ניסה ליצמן להשפיע על צ'רנס לשנות את חוות דעתו. הוא זימן אותו פעמיים ללשכתו ושאל מה המצב בתיק לייפר, אך צ'רנס סירב לשוחח באומרו שהנושא מצוי בהליך משפטי. אחרי הפגישה הראשונה לחץ ליצמן את ידו של צ'רנס ואמר: "תעזור לנו". בתחילת 2016 הגיש צ'רנס שלוש חוות דעת נוספות, לפיהן היא אינה כשירה לעמוד לדין, ובעקבות זאת הופסקו ההליכים נגדה ביוני 2016. בשנת 2018 התעורר חשד ולפיו לייפר מעמידה פנים כחולת נפש, צ'רנס הצטווה להגיש חוות דעת נוספת, וד"ר איגור ברש הגיש מטעמו חוות דעת ולפיה לייפר כשירה. ליצמן זימן שוב את צ'רנס לפגישה בארבע עיניים, שאל "מה אני עושה איתה" בנוגע ללייפר והוסיף: "זה פדיון שבויים". צ'רנס שוב סירב לשוחח איתו, וליצמן שאל: "זה יעזור אם אדבר עם איגור?". בו ביום הגיש צ'רנס חוות דעת התומכת בממצאיו של ברש, ומספר ימים לאחר מכן אמר לו ליצמן, שהוא הגיש חוות דעת המהווה "פיגוע". לדברי הפרקליטות, "במעשיו המתוארים לעיל בהיותו עובד ציבור עשה הנאשם במילוי תפקידו מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור, תוך שניצל את תפקידו כדי להשפיע שלא כדין על שיקול דעתו המקצועי של עובד במשרדו", ולפיכך היא מייחסת לליצמן מרמה והפרת אמונים - עבירה בה הוא עתיד להודות.

המשטרה המליצה: לדין על הצעת שוחד

כתב החשדות נגד ליצמן, שהוכן באישורו של מנדלבליט בחודש מאי אשתקד, היה חמור פחות מן החשדות שייחסה לו המשטרה - ובסופו של דבר הפרשה תסתיים בהפחתה משמעותית נוספת של חומרת הדברים. המשטרה סברה באוגוסט 2019, כי יש ראיות לכאורה להעמידו לדין על הצעת שוחד (שדינה כמתן שוחד - שבע שנות מאסר), אך סעיף זה הושמט לחלוטין מכתב החשדות. המשטרה גם המליצה להעמיד לדין את ליצמן על הדחה בחקירה, עבירה שעונשה חמש שנות מאסר; הפרקליטות הסתפקה בשיבוש הליכים, שעונשה שלוש שנות מאסר - אך גם עבירה זו הושמטה במסגרת ההסדר. הפרשה שנסגרה נוגעת לסיוע לחברת בית ישראל, המספקת שירותי הסעדה. ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות, כי על בית העסק להפסיק את ייצור הסלטים ומכירתם. כמו-כן, נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ומקרי תחלואה של סועדים, והומלץ על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרות תנאי הרישיון. על-פי החשד, ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מדי שבוע בבית ישראל וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק, נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו. לצורך כך הורה ליצמן לזמן את הדרג המקצועי בשירות המזון לפגישה בבית העסק, כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות. במסגרת הפגישה הורה ליצמן לאנשי הדרג המקצועי לשנות את החלטתם, למרות שהם הבהירו, כי הסרת המגבלות מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, לרבות הימצאות של חיידקי ליסטריה בבדיקות שנערכו במקום. גם בפרשה זו ייחסה לו המשטרה הפרת אמונים.