בנוגע ליחס לטהרן אמר בנט: "את תפיסתי לגבי אירן כראשית הצירים של האיומים עלינו, כ'ראש התמנון', הצגתי כאן לפני ארבע שנים. מאז, גם בהיותי שר ביטחון ועכשיו כראש ממשלה, התפיסה הזאת השתכללה, הותאמה לנסיבות והיא הופכת למציאות. "המערכה להחלשת אירן החלה. המערכה הזאת מתנהלת בכל הממדים: גרעין, כלכלה, סייבר, פעולות גלויות וחשאיות, לבד ובשיתוף פעולה עם אחרים. העיקרון הבסיסי נשאר בעינו - הטיל אולי משוגר מביירות, או מעזה, אבל הכתובת היא טהרן. ככל שטהרן חלשה יותר, שלוחותיה חלשות יותר. ככל שראש התמנון רעב, זרועותיו מצומקות יותר. "מצד שני, הסרת עיצומים והיצף של מיליארדי דולרים למשטר הזה משמעותו עוד רקטות, עוד כטב"מים, עוד חוליות טרור, עוד תקיפות סייבר ומבצעי תודעה. עוד מהכל. "אנחנו עוקבים אחרי שיחות הגרעין בווינה, ומקווים שהן יגמרו בלי הסכם. אבל גם עם הסכם, ההערכה שלנו היא שהאירנים ימשיכו להיות אירנים. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו: בזמן שאנשי משרד החוץ האירני יושבים בווינה עם המעצמות, משמרות המהפכה מתנהגות כמו הבריון השכונתי ותוקפות באמירויות ובמקומות אחרים. זו ההגדרה של משא-ומתן תחת אש. "אם ייחתם הסכם, ויחודש זרם הדולרים, סביר שהאגרסיביות שלהם רק תלך ותתעצם. אנחנו בישראל מוכנים. נמשיך לעמוד מולם בכל דרך. שום הסכם לא יקשור את ידינו מלפעול למען הגנתנו. האסטרטגיה הישראלית עומדת בעינה במקרה של הסכם, שבכל מקרה קונה זמן קצר מאוד, או במקרה שאין הסכם. בשני המקרים המערכה שלנו נמשכת". מכאן עבר בנט להתנהלות הכלכלית במצב ביטחוני מורכב: "מה שמביא אותי לשאלה הגדולה: איך מקיימים מדינה דמוקרטית ומתקדמת בתוך אזור מסוכן ולא יציב, בעולם שכבר אין בו שוטר? מה מוטל עלינו לעשות כדי להכין את מדינת ישראל לעשור הבא?

תקציב להתעצמות צבאית

את הרמזים לתשובה שלי לשאלה הזאת אתם יכולים למצוא בשתי החלטות שקיבלנו כממשלה: האחת, אנחנו מנהלים את המגפה בלי סגרים, גם אם קשה. שיתוק הכלכלה הישראלית זו פשוט לא אופציה. השנייה, הקצינו תקציב גדול מאוד, נפרד, להתעצמות ולבניין כוח צבאי. "צמיחה כלכלית, והתעצמות צבאית. זה המהלך שלנו. אסביר: מדינת ישראל צריכה כלכלה חזקה מאוד. התל"ג צריך להגיע לטריליון דולר, ההייטק צריך להיות לא 12% מסך התמ"ג, אלא כפול מכך. המשק צריך להישאר פתוח ומתפקד, גם בעשור פנדמי כמו זה שאנחנו חיים בו. הדמוקרטיה צריכה להיות יציבה והחברה - איתנה, עם ערבות הדדית. רמת החיים צריכה לעלות והמחירים - לרדת. "מדינה עשירה ומשגשגת יכולה להקדיש חלק ניכר מהכנסותיה לבניין כוח והתעצמות. לא לביורוקרטיה צבאית, אלא לבניית יכולות שפותחות פער עצום בין ישראל לבין השאר. ככל שנהיה חזקים יותר - נרתיע יותר. כך יקטן הסיכוי שנצטרך לעשות שימוש בעוצמה שלנו".

יירוט ב"פולס" חשמלי

בנקודה זו דיבר בנט על היפוך המשוואה באופן שיוזיל את עלויות ההתגוננות בפני ירי החמאס: "לשם כך עלינו לנצל את היכולת הטכנולוגית העדיפה שלנו ולנהל בחכמה את המשאבים. היום, למשל, יושב לו אחמד בחאן יונס, מעמיס על המשגר רקטה בייצור עצמי שעלותה כמה מאות דולרים, ומשגר אותה לעבר ישראל. המיירט של כיפת ברזל, לעומת זאת, עולה כמה עשרות אלפי דולרים. זאת משוואה לא הגיונית, שמאפשרת לאחמד לשגר עוד ועוד קסאמים, ולנו להקיז מיליונים רבים על כל 'מכת ברק' כזאת ומיליארדים בזמן מערכה. אנחנו החלטנו לשבור את המשוואה הזאת, והיא תישבר, בתוך כמה שנים בלבד. "כבר בתוך כשנה צה"ל יכניס לפעולה מערכת יירוט באמצעות לייזר. בהתחלה באופן נסיוני ולאחר זמן באופן מבצעי. בתחילה בדרום ואז במקומות אחרים. זה יאפשר לנו, בטווח הבינוני-ארוך, להקיף את ישראל בחומת לייזר שתגן עלינו מטילים, רקטות, כטב"מים ואיומים אחרים, ולמעשה תיקח מהאויב את הקלף החזק ביותר שיש לו נגדנו. המשוואה תתהפך - הם ישקיעו הרבה ואנחנו מעט. אם אפשר ליירט טיל או רקטה ב'פולס' חשמל שעולה כמה דולרים, אנחנו בעצם מאיינים את טבעת האש שהקימה אירן על הגבולות שלנו". הוא אף צופה שיווק של המערכת למדינות זרות: "הדור החדש הזה של הגנה אווירית ישראלית יוכל גם לשמש את ידידותינו במרחב, שגם הן חשופות לאיומים קשים מאירן ושלוחיה. זו עוד דרך שבה נייצר נכסיות. כלומר, נשתמש במה שיש לנו לתת לעולם כדי לצבור תמיכה, לייצר בריתות ולהתחזק. אנחנו עושים זאת בהרבה תחומים, מסייבר, דרך טכנולוגיות המסייעות במאבק בהתחממות כדור-הארץ ועד מעקב אחרי זנים חדשים של הקורונה. הסכסוך עם שכנינו, שפעם הגדיר כמעט כל מגע שלנו עם העולם, עדיין שם, אבל הרבה פחות מגדיר אותנו. למה? כי יש לנו מה לתת".