ח"כ
חיים כץ נקנס ב-75,000 שקל על פעולותיו לקידום הצעת חוק שסייעה לאיש שוק ההון מוטי בן-ארי, עימו היה בקשרים עסקיים וחבריים. נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז,
עינת רון, אימצה (יום ב', 7.2.22) את הסדר הטיעון בעניינו והטילה עליו שישה חודשי מאסר על תנאי.
כץ הודה והורשע בחודש דצמבר בעבירה של קשירת קשר להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים. היועץ המשפטי לממשלה דאז,
אביחי מנדלבליט, הבהיר שלדעתו לא דבק קלון במעשיו של כץ - וכך גם קבעה רון. המשמעות היא, שכץ ימשיך לכהן ולא יחולו עליו מגבלות בהתמודדות לכנסת ובמינוי לשר.
רון אומרת בגזר הדין: "יש לשקול את מעמדו ותפקידו של הנאשם אותה עת וכרום מעמדו לצפות ממנו לנורמות התנהגות ראויות וללא רבב. במעשים בהם הורשע הנאשם יש כדי לפגוע באמון הציבור. עם זאת, אין המדובר במרמה ו/או בהפרת אמונים ואף לא בניגוד אינטרסים, שכן על-פי עובדות כתב האישום שהוגש מדובר באי קיום חובת הגילוי הנאות. מכאן, שבסוג זה של מעשים מצויים מעשיו של הנאשם ברף התחתון. אומנם מדובר במעשה פסול ולא ראוי, אך אין להתעלם מכך שהוא נעשה במסגרת קידום לתיקון חוק שעתיד היה להיטיב עם הציבור הרחב ולתקן עיוותים.
כלל ועיקר לא נדיר כי גורמים שונים מוזמנים אל ועדות הכנסת לתרום מהידע שלהם ומניסיונם
לנושאים הנידונים בוועדות, על כן, בעצם זימונו של בן-ארי לישיבות הוועדה לא היה פסול. הפסול כאמור נוגע לחובת הגילוי הנאות שחלה על הנאשם".
לקולא מציינת רון, כי חלפו 11 שנים מאז האירוע וכי יש לתת משקל להודאתו של כץ ולנטילת האחריות. בנושא הקלון אומרת רון: "ככלל, אין בית המשפט מחמיר מעבר לעמדה שמביאה בפניו המאשימה – התביעה הכללית, האמונה על שמירת האינטרסים הציבוריים ועל אכיפת חוק ונורמות ראויות. ברי שבית המשפט הוא בעל התפקיד העיקרי בכך – בשמירה על האינטרסים הציבוריים ועל
נורמות ראויות, ברם הוא נוהג להעניק משקל רב לעמדת התביעה הכללית המובאת בפניו, כמייצגת
אינטרסים אלה. בכלל העובדות והנסיבות שהובאו בפני, כעולה מכתב האישום שהוגש בעניינו של הנאשם והטיעונים לעיל, מצאתי שלא להחמיר מעבר לעמדות שהוצגו בפני ועל כן לקבוע כי בצד הענישה שתוטל על הנאשם לא יוטל עליו קלון".
"באתי בידיים נקיות לכנסת" סגנית מנהלת מחלקת ניירות בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), חנה קורין, אמרה בדיון בחודש דצמבר, כי המגעים להסדר טיעון החלו לאחר שהכנסת סירבה להסיר את חסינותו של כץ בנימוק שפעל במסגרת תפקידו הפרלמנטרי. הפרקליטות הגיעה למסקנה, גם בעקבות טענות נוספות שהעלו פרקליטיו של כץ לאחר השימוע, כי מדובר בעבירה קלה שבוצעה בשנת 2010, חלף זמן רב ותיתכן טענת התיישנות, מדובר בתחום רגיש של פעילות חבר כנסת כמחוקק והתגלו קשיים ראייתיים.
בנושא הקלון אמרה קורין, כי הוא נגזר תמיד מנסיבות העבירה ויש לנהוג בו זהירות יתרה כאשר מדובר בנבחר ציבור. במקרה זה, הפסול במעשיו של כץ היה בכך שעירב את בן-ארי בעבודת החקיקה בלא לחשוף את הקשר ביניהם ואת האינטרסים של בן-ארי, כאשר במקביל החקיקה עצמה הייתה לטובת הציבור. קיים תחום לא-ברור של קידום עניינים בידי חברי כנסת כאשר יש להם עניין בהם, הוסיפה קורין, וגם זהו שיקול להימנע מקלון. רוב המקרים בהם נקבע קלון היה בשל עבירה של מרמה והפרת אמונים, וכאמור כץ לא הורשע בעבירה זו - ציינה.
כץ אמר: "עשיתי את זה [התיקון לחוק] כי חשבתי שזה נכון. באתי בידיים נקיות לכנסת, והתקווה שלי שאצא משם בידיים נקיות. הודיתי בלב לא קל, אך יחד עם זה התהליך זה העונש, כי אני עברתי תהליך לא פשוט. הכפשת שמי, לפעמים חשבתי שזה לא מגיע לי, עם זאת, נעשה מה שנעשה. אני מקווה שפה יהיה הסוף לסבלי. שאוכל ללכת לישון בשקט ורגוע ולהמשיך בכמה זמן שנשאר לי ולעשות מה שניתן לתרום". את כץ מייצגים עוה"ד
נוית נגב ותובל בוך.
