מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, הציגה מספר מיזמים שקידם משרדה בשנים האחרונות בהתייחס למשבר האקלים והפחתת הפליטות. כהן הוסיפה כי לשינוי האקלים השפעות רבות על המרחב העירוני, וכי הפתרון הוא לייצר בסיס כלכלי שיאפשר אחזקה ארוכת טווח של המבנים, שיהיו יעילים יותר מבחינה אנרגטית. כמו-כן ציינה את מיזמי שכונה טובה ושיקום שכונות, במסגרתם נעשה שיפוץ של מבני דיור ציבורי, לרבות איטום הגגות ותחזוקה. עוד הוסיפה כי בשטחים הפתוחים הפרטיים הושקע סכום של כ-121 מיליון שקלים. כהן הסבירה כי ברגע שהרשות מקבלת תקציבים שכאלו יש חיסכון בחשבון החשמל, וניתן להפנות את הכספים לרווחה ולחינוך. עוד הסבירה כי התקציב מגיע ברובו מקק"ל, ואילו הרעיונות הם של המשרד להגנת הסביבה. ביחס לשנת 2022, מתוכנן כי 100 מיליון שקלים יוקצו עבור הרשויות המקומיות בחברה הכללית לטובת אנרגיה מתחדשת, וכ-50 מיליון שקלים לתמיכה ברשויות בחברה הערבית. נציג אגף תקציבים במשרד האוצר, יגאל גוטשל, העיר כי מדובר בתקציבים שהוקצו בשיתוף עם משרד האוצר, וככל שהתקציב יהא גדול יותר - כך הרווח עבור הרשויות יהיה גדול יותר, אולם מדובר בכספים הנתונים במגבלות תקציביות. מנהל אגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, אוריאל בבציק, הוסיף כי משנת 2021 שם משרד האנרגיה לעצמו כמטרה לעבוד מול הרשויות המקומיות ולהפוך אותן לשחקנים משמעותיים בעניין הזה. בנוסף, משרד האנרגיה, חבר למשרד להגנת הסביבה לצורך הכנת מדריך משותף עבור הרשויות המקומיות המפרט כיצד מגבשים תוכניות פעולה בתחום האנרגיה המקיימת. בתוך כך, פותח כלי מיפוי בנושא אנרגיה מתחדשת ותחבורה חשמלית. כמו-כן, הוקם מערך יועצים שליווה את הרשויות להכנת תוכניות הסתגלות לאנרגיה מקיימת. הוקם פורום אנרגיה לשלטון המקומי, כך שהרשויות המקומיות יכולות להציף רעיונות חסמים, והמידע מונגש להן ומסייע להתגבר על חסמים. המשרד העביר תקציב של 150 מיליון שקלים כהלוואות לרשויות המקומיות, בדגש על רשויות מוחלשות יותר וגם רשויות במגזר הערבי.

מיקי חיימוביץ, יו"ר הוועד המנהל במרכז השל לקיימות, ציינה כי הפוטנציאל של שימוש בגגות רחוק ממימוש, ועל כן מדובר במחדל. חיימוביץ אמרה כי אנו נמצאים בתוך משבר אקלים, וכי ישנן כוונות טובות וגם תקציבים, אבל אנו רחוקים מהשגת המטרה. מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני במרכז השלטון המקומי, עמיחי דרורי, אמר כי המרכז רואה בקידום משק האנרגיה בתחומי הרשויות כיעד של השלטון המקומי, וכי צריך לתת לרשויות הכלים לעשות זאת. לדבריו, ישנו פוטנציאל של 18 אלף דונם שטח גגות שיכול להיות סולארי. עוד ציין כי יש נושאים שדורשים התעמקות, כדוגמת נושא הסדרת תעריפים לרשויות. כך למשל, במסגרת התקנת מתקנים בינוניים של מעל ל-100 קילוואט - מספר החזר שנות ההשקעה עולה על 10 שנים, מה שהופך את המיזם לפחות-כדאי מבחינה כלכלית. בנוסף, צריך להנהיג שינויי אסדרה שיאפשרו לרשות צריכה עצמית של האנרגיה המופקת בשטחה, תוך מתן דגש על שיפור התשתיות. מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, איתן פרנס, אמר: "ישראל מפספסת את הנושא. יש כשל מבני במבנה השלטון בישראל, השלטון המקומי צריך להיות אחראי על נושא אנרגיה ירוקה ויישומה. אין זכות קיום לאנרגיה הירוקה אם לא אומרים שיש משבר אקלים, שאנו מתמודדים איתו. הכלכלה צריכה להיות בעד האנרגיה הסולארית. לכן, חייבים בנושא של משבר אקלים 'לשנות פאזה' ולהעביר סמכויות ותקציבים לרשויות. מי שאחראי על השיכונים אלו הרשויות והן מנהלות משק האנרגיה של עצמן. ככה זה עובד, וכך קורים דברים בצורה רציפה ומסודרת". בנוסף, קרא למרכז השלטון המקומי להוביל את השינוי הזה, שלפיו הרשויות תיקחנה על עצמן אחריות ותדרוש את התקציבים הנחוצים. לירן אביטן מאיגוד לשכות המסחר הוסיף כי בהיעדר מתקני אגירה יעילים וזולים, אנרגיה מתחדשת היא דבר יקר ולא משתלם. עוד הוסיף כי יש לבנות תשתיות, רשתות הולכה, וכן לחבר מפעלים לתשתית הגז. עוד התפלא מדוע מעל ל-20% מתצרוכת האנרגיה של מדינת ישראל עדיין מתבססת על פחם. בנוסף, הציע הקמת ועדה מיוחדת עם נציגי המסחר העסקי לבחון האם היעדים שהמדינה הציבה הם אכן בני השגה. אלי אלישע מחטיבת שירותי רשת בחברת חשמל אמר כי "חברת החשמל מנסה לחבר כמה שיותר אנרגיות מתחדשות. צריך לשמור על אמינות החשמל ואיכותו. חברת החשמל מאפשרת צריכה עצמית של הרשויות. חברת החשמל מקדמת ביחד עם רשות החשמל מסלול ירוק עבור בתים פרטיים: בשלב הראשון 10 קילוואט, בהמשך 15, כאשר המגבלה נובעת מסיבה טכנית והגבלות העמסה על מוליכים. מדובר בתהליך פשוט יחסית, שיהיה בידיים של הלקוח או יזמים מטעמו שיעשו לו את ההתקנה. זו בשורה לציבור בפריפריה וגם לא בפריפריה". שירלי לוי, ראש אגף תכנון וסביבה ברשות החשמל, הדגישה כי לאחרונה הרשות הרחיבה את ההגדרה ביחס לנכסים שאפשר לממש בהם מיזמים של אנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות, וגם הוגדלו המדרגות של המערכות עד להספק של 300 קילוואט. בנוסף, כל הזמן משכללים את האסדרה בהתאם לרעיונות שעולים מהשטח. לדבריה, יש אסדרה מטיבה, וכל אחד יכול להשתלב בה. אולגה פרל, מנהלת חדשנות ותשתיות בפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה כי יש לעורר מודעות בציבור ביחס למיזמים של אנרגיה סולארית. בנוסף, ציינה כי בתים פרטיים יכולים לקחת הלוואה מהבנק, אולם ועדי בתים לא יכולים, ואז נוצרת בעיית מימון. משכך, לדבריה, המדינה או הרשות צריכה להקים קרן הלוואות בריבית נמוכה שיכולה מאוד לקדם את הנושא, בדומה לשיפוץ חזיתות של מבנים.

ח"כ רון כץ אמר כי "כאשר מדברים על אנרגיה מתחדשת אנו מדברים על העתיד. הרשויות המקומיות יצטרכו להוביל ולעזור. אין להן אינטרס להקשות בהיטלים או מיסים. זו צריכה להיות עבודה משותפת. מה שחשוב צריך להיות גם מתוקצב, ואיפה שיש בעיה בתקצוב - זה המקום שלנו לסייע". ח"כ מאזן גנאים ציין כי באופן אישי היה מעוניין לעשות זאת בסכנין, אבל יש בעיה תקציבית. "אם ניקח כמה רשויות מקומיות במימון משרדי הממשלה, ויתבצע בהן ניסוי-חלוץ - זה משהו שעשוי לעודד רשויות אחרות להצטרף להליך". היו"ר ביטון סיכם את הישיבה באומרו כי היעד הלאומי הישראלי שנקבע לאחר ועידת האקלים הבינלאומית הפך לשאיפתי. ביטון ציין כי ישראל לא עמדה ביעדים שלה במועד שהיא קבעה לעצמה, והם לא יושגו אם לא תהיה התמקדות ברשויות המקומיות, כבעלות הנכסים כמסירות חסמים וכמקבלות התקציבים. עוד הוסיף כי הוא מברך על כך שבמשרד להגנת הסביבה ובמשרד האנרגיה הקצו תקציבים לנושא, אבל עם זאת זה לא מספיק ועל משרד האוצר צריך להשקיע הרבה יותר. לדבריו, מדובר במהלך כדאי שייצר לרשויות הכנסה מניבה, ויקטין עלויות. עוד הוסיף כי יש לשקוד על הסכם חדש עם קק"ל ולהאיץ את ביצוע הפרויקטים, תוך מינופם באמצעות שילוב חברות מן המגזר העסקי שיכניסו אף הן כסף להליך. ח"כ ביטון קרא למשרדי הממשלה לעבוד בתיאום, תוך ניצול שטחים פנויים בשיכונים, בבתים פרטיים ובבניינים. לבסוף, סיכם ואמר כי במושב הבא יכונס דיון המשך, בהשתתפות מנכ"לי משרדי הממשלה, שיעסוק בהסרת חסמים רגולטוריים ושינויי חקיקה למען קידום הנושא.