יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "אנחנו מקיימים את הדיון על-רקע ניסיונות שראינו בעת האחרונה של הפקעת המחירים מצד הספקים הגדולים, שנבלמו בפעולה נחושה של שר האוצר ושרת הכלכלה, שהעבירו מסר מאוד משמעותי לשחקנים האלה, לצד מחאה חברתית וההד התקשורתי. שבוחנים את הנתונים ברור שכל זה נובע מכשל שוק מבני, לכן חייבים לשנות את המצב דרך מבנה שוק תחרותי שייצר הוזלות מחירים לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך. בדיון הזה אני מבקש שנתמקד בספקי המזון, בהמשך נקיים דיונים גם לעניין השוק הקמעונאי".

ישראל בכשל שוק והעדר תחרות מתמשכים

בהמשך הציג יו"ר הוועדה לקט נתונים, בין היתר מתוך דוח מבקר המדינה ונתוני הכלכלנית הראשית: "אנחנו רואים מדוח מבקר המדינה שמדינת ישראל הרבה יותר יקרה משאר המדינות, ואיך לאורך השנים הפערים הולכים וגדלים, אחד הנתונים המדהימים שרואים בדוח ה-OECD, הוא שאחוז יבוא המזון בישראל הוא בסך-הכל 1.4% מהתוצר, ולומדים מכך שישראל בכשל שוק והעדר תחרות מתמשכים. אין ספק צריך להגדיל את הייבוא ולהוריד את המכסים, התחלנו לעשות את זה, אבל אני חושב שצריך להגדיל ולהמשיך לעשות זאת. במדד מחירי הפירות והירקות אנחנו רואים עלייה של 20% במחירים, זה כשל שוק. שופרסל ורמי לוי מהווים יותר מ-50% מתוך השחקנים הגדולים, מדובר ב-44% מסך הרשתות הגדולות, אין ספק שזה כוח מונופוליסטי מתגבר". עוד הוצג כי על-פי דוח מבקר המדינה כי 3 החברות הגדולות בתחום המזון (תנובה, אסם/נסטלה, שטראוס/עלית) מחזיקות בקטגוריות רבות בהן יש להן נתח שוק משמעותי של מעל 10%, ובעשרות קטגוריות שולטות החברות הגדולות ב-50%, 80% ואף במעל מ-90%. כן הוצג כי על-פי דוח הכלכלנית הראשית - הרווחיות של עשרת יבואני המזון והטואלטיקה הגדולים, שהינם חברות פרטיות, עומדת על מעל 12%, כאשר הרווח של השחקנים הגדולים עומד על-פי 2 עד 3 לעומת היבואנים הקטנים. "מדובר בשוק מונופוליסטי ששולט ללא כל עוררין על כיס הציבור, עלינו לדעת איך לטפל גם בדברים האלה" ציין יו"ר הוועדה.

"צריך לדאוג גם ליבוא מקביל של היבואנים הקטנים"

ח"כ נירה שפק העירה על-רקע הדברים: "צריך גם לראות את איכות המוצר, למשל בנוגע לתוצרת חקלאית, שיש בדיקה של איכות המים, של טיב המוצר, לכן חשוב לדעת איפה המוצר נקנה. אם זה יבוא מטורקיה, שם אין ערך לחיי עבודה, ופה העסקים מחויבים בזה ומשלמים על פנסיות וביטוחים, אז צריך להחליט אם הולכים לזה. אני רוצה שיהיה את כל הנתונים וניקח בחשבון את כל השיקולים". ח"כ קושניר: "יש דעות שונות לגבי הרפורמה בחקלאות, אבל כלל משק המזון צריך לעבור מהפכה, הוא צריך להיות פתוח לתחרות ולאפשר לצרכן לבחור בין הרשתות ובטוח הרשתות, תחרות הוגנת מובילה למחיר הוגן". ח"כ יסמין פרידמן: "חסר לי הטיפול בריכוזיות בשוק הבקר והצאן, יש פה חוסר צדק מובנה, על המשלוחים החיים יש אפס מס, ועל הבשר המצונן הבריא יותר יש 12 אחוז מס, כבר אנחנו בכשל שוק. בשוק המשלוחים החיים שולטים 2 יבואנים, דואופול מובנה כבר עשור, ואיש לא מטפל בו". ח"כ ולדימיר בליאק: "הדרך היא לפתוח את השוק ליבוא, אבל צריך לקחת בחשבון גם את האינטרסים של התעשיה הישראלית. לא מספיק לפתוח את השוק ליבוא, צריך לדאוג גם ליבוא מקביל של היבואנים הקטנים. בתוך המונופולים יש חברות פרטיות כגון אסם שהיא חלק מנסטלה העולמית, אבל בסוף היא חברה פרטית, והיא לא חייבת לפרסם את הדוחות לציבור, אולי הגיע הזמן שהחברות הגדולות שהם חלק ממונופולים יפרסמו את הדוחות, כדי שגם הציבור וגם התקשורת יוכלו לחוות דעה". ח"כ ענבר בזק: "אני בעד הגברת התחרות, חלק מתחרות הוגנת זה להשוות בתנאי הפתיחה גם של היצרנים וגם של היבואנים, שבאים ואומרים שרק המחירים עלו, היו חסרים לי מחירי התשומות באותה תקופה, כי המדינה אחראית על מחירי הדלק, והחשמל ועוד. לכן שאנחנו פותחים את השוק ולצמצם את המונופולים, נזכור שתחרות הוגנת זה גם בתשומות. שמעסיקים בתנאים הוגנים, שמשקים במים ראויים, צריך להתייחס לכל זה, יש גם לעניין להגן על התעשיה הישראלית, צריך כל הזמן לחשוב איך לא מרסקים את החקלאים ואת המפעלים בפריפריה, לזכור שיש עוד דברים לשמר". ח"כ אימאן חטיב-יאסין: "האזרח הפשוט מרגיש את הקושי ואת יוקר המחיה, אני לא רוצה להיכנס לסיבות, אני מחפשת פתרונות, אני חושבת שלממשלה ולגוף המחוקק צריכה להיות אמירה שתתורגם לפעולה, אחרת נשאר באותו מקום. יש לתת תמריצים לקטנים כדי שיוכלו להתחרות בזכיינים הגדולים, ולבוא לגדולים ולמצוא את הדרך החוקית להחזיר חלק מהרווחים לאותם אזרחים". ח"כ שלמה קרעי: "אני לא אומר שתחלואי המשק זה הכל בממשלה הזו, ברור שהיו דברים שהיה אפשר לשפר יותר, אבל עשינו וכלכלת ישראל זינקה בעשור האחרון. אבל אתם מעלים את המס על השתייה המתוקה, אז אנשים צורכים פחות אבל הפסדתם שבסופרים ובמקומות אחרים, מעלים את המחירים יותר מאחוז המס. אומנם המחאה הציבורית סייעה מעט, אבל המחירים עדיין גבוהים מבעבר. אני בעד לפתוח לתחרות, לבטל מכסים, ולקדם רכישה בלי מותגים, אבל אי-אפשר לומר כממשלה שהידיים שלכם נקיות, שמעלים מחירים זה יוצר אווירה כזו בשוק". ח"כ ינון אזולאי: "יש את חוק קידום התחרות בענף, כל תחומי הפארם לא נמצאים בחוק הזה, והם עושים מה שהם רוצים, צריך לכלול אותם בחוק. זה גם לא חל על מוצרי הבית של הרשתות הגדולות, החוק צריך לחול על כולם. במצב כזה, אם קמעונאי קטן רוצה לשווק את המוצרים שלו שזולים יותר, הם לא יוכלו לומר לו – לא". יו"ר הוועדה: "היום קיבלתי פטור מחובת הנחה לחוק שמגביל את שטח המדף עבור הזכיינים הגדולים ל-50%, חקיקה שעברה ב-2015, בהוראת שעה ולא הוארכה אפילו פעם אחת. נצטרך לתת ליבואנים הקטנים ולסוחרים הקטנים מקום על המדף בסופר".

"לרשות התחרות הרבה מאוד כלים שהיא לא מימשה"

אוריאל סיטרואן, סגן הממונה ברשות התחרות: "אנחנו מודעים לבעיה במקטע ספקי המזון. עלו כל מיני רעיונות לאוויר, אנחנו חושבים שחלקם דורשים פעילות ממשלתית של הרבה גופים, שזה דבר חיובי. אנחנו מקדמים חוק של יבואן ישיר, כך שנוכל להטיל קנסות על יבואנים ישירים שמנסים לסכל יבוא מקביל. הרפורמה ביבוא זה כיוון מצוין להפחתת כוח של היצרנים הגדולים, אבל הוחרגו תחומים רבים. לגבי קמעונאות אנחנו סוברים שראוי שיראו בחשבונית איפה באזור של הצרכן, יש סל מוצרים זול יותר, אנחנו בעד הפחתת מכסים ומיסים על מוצרים, לצד צעדים נוספים". על-רקע הדברים העיר יו"ר הוועדה כי "יש גם היום לרשות התחרות הרבה מאוד כלים, שעד כמה שאני יודע לא ממש מימשתם את כולם בשנים האחרונות", כך הוצג כי הרשות לא עשתה שימוש בסמכותה לעניין הגברת התחרות הגאוגרפית במקטע הקמעונאי, למרות שמצאה ממצאים בעניין, כאשר הוראת השעה בעניין פקעה ב-2020. יעקב פולג, סמנכ"ל שחר חוץ ושת"פ בינ"ל במשרד החקלאות הציג דוגמאות שונות לעוולות כתוצאה מהריכוזיות גם בשוק היבוא: "תה אנחנו לא מייצרים כידוע, אנחנו מייבאים אותו. עלות היבוא היא פחות מ-13 ש"ח לקילוגרם, והוא נמכר ביותר מ-400 ש"ח לקילוגרם. משרד החקלאות מקדם את הרפורמה אולי הגדולה ביותר שנעשתה בשוק המזון ומוצרי הצריכה, קבענו את העיקרון של הגברת התחרות ברפורמה הזו, אנחנו שוקלים מודלים שונים, בגלל הערות החקלאים וחברי הכנסת אנחנו מקיימים דיונים ופועלים תוך שקילת כל השיקולים. הרפורמה לא תתרחש בבת אחת, אלא בשלבים, תוך שמירה על כושר הייצור והתחרות של החקלאים הישראלים, יינתנו להם 2.7 מיליארד ש"ח בתמיכות, בפיתוח מחקר ומישורים נוספים". ח"כ שפק: "זה צריך לבוא לצד הורדת מחירי המים, הורדת עלויות העובדים הזרים וצעדים נוספים, האיזון מאוד חשוב".

"קוראים לממשלה ללכת לצעדים שלא ראינו קודם"

מרב דוד, לובי 99: "מטריד שהממשלה לא באה עם רעיונות חדשים, הייתה פה רפורמת היבוא בקרונפלקס שכשלה, כי בסוף היא תמכה בחזקים. החשש הוא שגם הרפורמה הנוכחית תכשל, כי היצרנים הקטנים לא יצליחו להיכנס למדף. הקמעונאים נהנים גם הם מהמצב ולא מכניסים אחרים למדף. אכיפה היא דבר קשה, במיוחד במבנה שוק כל כך ריכוזי ובעייתי שהוא חריג בכל העולם. אנחנו מציעים לפרק את המונופולים במזון, זה מאוד לא פשוט, מהלך שדורש התגייסות של כל הממשלה, לא יכול להיות מונופול גם בפסטה, גם בקפה וגם בתחליפים מהצומח גם יחד, זה נותן להם כוח גם מול הקמעונאי. בלי פירוק של הריכוזיות, שום דבר לא יקרה. רשות התחרות לא עושה את זה, הם לא מודדים גודל מדף. אנחנו רואים שהציבור ממש לא מסתפק בבלימת העלייה, אנחנו קוראים לכנסת לקרוא לממשלה ללכת לצעדים שלא ראינו קודם, ולפרק את הריכוזיות בתחום המזון". רז הילמן, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר: "הרשות דוגלת בתחרות, כך פעלנו לאורך השנים, זו הדרך הנכונה גם לגבי הריכוזיות, אבל שלא נשכח שיש גם תחרות בישראל, בין יבואנים ליבואנים, ליצרנים ואחרים. סיפר לי בימים האחרונים יבואן שרוצה להתחרות בשוק המים, ש-3 שבועות הוא ממתין שיגיעו ממשרד הבריאות לבחון את הסחורה, והוא משלם על הספינה את כל התקופה הזו, ומפסיד עשרות אלפי שקלים, ומאד את האפשרות להתחרות. גבינות – רוצה יבואן להתחרות בקטגוריה של פטה ובולגרית, אז הוא מגלה שיש מכס גבוה, והוא משלם את המכס גם על המים שבהם, כך הוא משלם מכס כפול. עד כה רשות המיסים לא הרימה את הכפפה. הרפורמה ביבוא מאוד משמעותית, אבל נותרו לא מעט נושאים שיש לטפל בהם. לאבקת כביסה העלו למשל דרישות מיוחדות, ומונעים את האפשרות לייבא חלק מהאבקות". יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "יש תמימות דעים שמדובר בכשל שוק בענף המזון, יש ריכוזיות יתר כמעט בכל ענף, שליטה של 5-7 חברות על כל השוק וגם על הכיס של הצרכנים. אנחנו חייבים להיכנס לנושא הזה ולקדם חקיקה שתאפשר תחרות על כיס הצרכן הישראלי. על הצעת החוק שאני מקדם על הגבלת המקום על המדף אשמח לשמוע מחברי כנסת רעיונות כשנעביר אותה בטרומית, וגם מהחברה האזרחית. יש גם את נושא השוויון, האם תנאיי ומועדי התשלום בין ספקים קטנים לגדולים שווים או לא. יש צורך גם בבחינה של המצב של יצרן שהופך גם ליבואן, אולי גם פה צריך לבחון הפרדה בשליטה. קודמו על-ידי הממשלה מספר פעולות: רפורמה ביבוא בחוק ההסדרים, הורדת רגולציה שמתקדמת וניסיון הוליסטי של הממשלה להסתכל על כל החסמים הרגולטורים ולהוריד אותם, וגם הרפורמה בחקלאות שמתקדמת, אלה צעדים חשובים אבל יש לנו עוד הרבה מאוד מה לעשות. אני קורא לגופי ממשלה ולרשות התחרות, תכנסו בהרבה יותר אגרסיביות ולעמוק, יש לכם את הגיבוי שלנו, של הממשלה וגם של הציבור. נכון שיש עלויות מחירים גם בעולם, אבל השקל חזק, לכן העלויות לא הגיוניות, והן נובעות אך ורק מכשל שוק ובו אנחנו צריכים לטפל".